אגבאריה נ' משרד הפנים

פסק דין

1.על פי בקשת העותר, אני מורה על מחיקת העתירה.

2.מדובר בעתירה שכוונה כנגד משרד הפנים, ועדת הערר לפי חוק כלי יריה ומשטרת ישראל, על רקע סירובו של פקיד הרישוי להעניק לעותר רישיון להחזקת נשק. לאור החלטתה של ועדת הערר מיום 13/06/10, מבקש העותר לחזור בו מן העתירה, תוך פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובתו, מן הנימוקים שפורטו בבקשתו.

3.העתירה הוגשה ביום 29/04/10, לאחר הליכים משפטיים מרובים שעסקו באותו נושא. עוד טרם הגשת העתירה, הגיש העותר ערר בפני ועדת הערר. בעתירה קבל העותר על כך שערר שהגיש לועדת הערר ביום 25/12/08 לא נענה בהחלטה סופית, עד להגשת העתירה. ביום 26/03/09 נתקבלה החלטת ביניים, שלפיה הואיל והעותר צירף מכתב ממעסיקתו, חברת "אגד", לפיו היא מתחייבת להודיע למדינה על סיום העבודה באזורי סיכון, הוחלט להעביר את הנושא לתגובת המשטרה, נוכח התנגדותה של המשטרה להענקת הרישיון לעותר.

העותר צירף לעתירתו מכתבים שהופנו לועדת הערר על ידי בא כוחו, בניסיון לברר האם נתקבלה החלטה סופית בערר. לטענתו, מכתבים אלו כלל לא נענו על ידי ועדת הערר.

4.משחלפה למעלה משנה מקבלת החלטת הביניים, פנה העותר לבית המשפט בעתירה הנוכחית. על פי הסכמת הצדדים, הוארך המועד להגשת תגובת המשיבים לעתירה, ועוד בטרם הוגשה התגובה, ניתנה החלטת ועדת הערר, אשר בעקבותיה, כאמור, נחסך הדיון בעתירה.

5.הצדדים העלו טיעוניהם בכתב באשר לשאלת פסיקת ההוצאות.

6.המשיבים טוענים בתגובתם, כי הערר התקבל ללא כל קשר לעתירה. לפי הנטען, הערר הועבר לראשונה לאגף המבצעים של משטרת ישראל ביום 23/12/09, מאת משרד הפנים. מיד עם קבלתו נבדקה עמדת גורמי המודיעין במשטרת ישראל וביום 23/05/10 נתקבלה עמדת סממ"ר עמקים, שלפיה אין התנגדות למשטרה למתן ההיתר, עמדה זו הועברה למשרד הפנים וניתנה החלטה בערר.

לאור האמור, טוענים המשיבים, כי הם פעלו כדין ובתום לב בבדיקת עניינו של העותר ובמתן החלטות לגביו, הטיפול בבקשתו נעשה עוד טרם הגשת העתירה ולאור הבירור "המהיר והיעיל" של הבקשה, יש להורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות.

7.מטיעוני הצדדים והמסמכים שצורפו, עולה ללא כל ספק, כי העותר נאלץ לפנות לבית המשפט לקבלת סעד באמצעות עתירה זו, משעניינו הוזנח ולא טופל כראוי על ידי המשיבים.

8.בקשת העותר לקבל רישיון להחזקת נשק מיום 02/09/08 נענתה בדחייה על ידי פקיד הרישוי ביום 27/11/08, מן הנימוק שאיננו עונה לתבחינים שנקבעו ואושרו על ידי שר הפנים. אין בהחלטת פקיד הרישוי כל התייחסות להתנגדות, לכאורה, מטעם משטרת ישראל למבוקש.

9.העותר הגיש ערר על החלטה זו עוד ביום 25/12/08 ולעררו צירף עותק מהחלטת בית המשפט העליון בעניינו בעע"מ 1444/07 ומכתב מ"אגד", כמוזכר לעיל.

10.סעיף 12(ג1)(3) לחוק כלי היריה, תש"ט-1949, קובע כי הממונה יחליט בערר שהוגש על החלטתו של פקיד הרישוי, בתוך 45 יום מקבלת הערר. למרות האמור, החלטת הביניים ניתנה כ-3 חודשים לאחר שהוגש הערר ולפי האמור בה, הועבר הנושא לבדיקת המשטרה (למרות שלפי סעיף 12(ג1)(2) לחוק כלי היריה, יש להעביר את הערר לתגובת המשטרה ורק באם ההחלטה מושא הערר התקבלה על פי המלצת קצין משטרה).

11.מטיעוני המשיבים עולה, כי הערר הועבר למשטרה רק ביום 23/12/09, קרי, כ-9 חודשים לאחר מתן החלטת הביניים (וככל הנראה לאחר שנתקבל מכתבו של ב"כ העותר מיום 03/12/09, נספח ח' לעתירה). חלפו להם עוד כ-6 חודשים עד שהושלמה בדיקת המשטרה.

בנסיבות אלו, קשה לומר, כי עניינו של העותר טופל ביעילות ובמהירות, כנטען.

12.משלא נדרשה הכרעה לגופו של עניין ולא התקיים דיון בעתירה, אני מחייבת את המשיבים לשאת בהוצאות העותר, קרי, החזר האגרה, כסכומה לאחר שיוחזר חלק ממנה בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ששילם את האגרה ועד התשלום המלא בפועל.

כן ישלמו המשיבים לעותר שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תפעל להחזרת יתרת אגרה על פי תקנה 15 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

ניתן היום, ה' אב תש"ע, 16 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: