אגבאריה נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית שניתנה ביום 26.5.13 בגין נהיגה במהירות של 144 קמ"ש במקום בו המהירות המירבית המותרת הינה 90 קמ"ש.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טען בכתב ובע"פ כי קיים כשל ראייתי, נוכח העובדה שהשוטר ציין בדוח שהמרחק שהוצג במכשיר הינו 000.0.

עוד טען כי המבקש איננו מסוכן, בהיותו נהג ותיק וב-3 השנים האחרונות לא נרשמו לחובתו הרשעות. העבירה האחרונה הוסבה לאחר, אך אין ברשותו מסמכים התומכים בכך. המבקש הינו מורה בבית ספר, ונהיגה במהירות כזו ברכב מסוג ב.מ.וו איננה מעידה על מסוכנות.

הסניגור טען בנוסף, כי אין כל הנמקה בטופס השימוע.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי קיימות ראיות לכאורה על בסיס הדוחות המפורטים ותגובת הנהג. מסוכנותו של המבקש נלמדת מהעבירה מושא בקשה זו וכן מעברו. המבקש לא התייצב לשימוע, והקצין ציין כי מדובר במהירות מופרזת.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למבקש, הנשענת על דוחות השוטר שביצע את המדידה, לכאורה עפ"י החוק והנהלים. המדידה בוצעה במכשיר הדבורה, לגביו אין דרישה להצגת המרחק ממנו בוצעה המדידה. משכך רישום הספרות 000.0 במקום המיועד לרישום מרחק המדידה בדוח איננו מהווה כשל בראיות. פרטי המדידה הנדרשים מופיעים כולם בזכ"ד הפעלת המכשיר, חלקם מפורטים גם באופן מילולי בפרק נסיבות המקרה.

שוטר נוסף שהיה בניידת כתב מזכר שתוכנו עולה בקנה אחד עם דוחות השוטר המודד.

בדברי הנהג נרשם: "אני מתנצל לא שמתי לב כמה נסעתי {אללא איחליק תוותר לי אתה קובע} קבלתי טלפון מהבית ואני ממהר".

המהירות בה נסע המבקש, 54 קמ"ש מעל המהירות המירבית המותרת, הינה מהירות גבוהה מאד המגלמת סיכון משמעותי למשתמשי הדרך, גם כשהיא מבוצעת ברכב מסוג ב.מ.וו.

המבקש נוהג משנת 1991 וצבר לחובתו 54 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן מיום 10.3.13, בגין עבירת מהירות שבוצעה בתאריך 8.11.12. הסניגור טען כי עבירה זו הוסבה על שם נהג אחר. משלא הוצג לפניי כל מסמך התומך בטענה, ומשגליון ההרשעות כולל עבירה זו, אינני יכולה לקבל את הטענה. עוד בעברו של המבקש עבירות רבות נוספות של נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בטלפון נייד, אי ציות לתמרורים ועוד. כמו כן, הורשע פעמיים בגרימת תאונות דרכים, האחת בשנת 1992 והשנייה בשנת 1998.

עברו של המבקש מלמד אף הוא על מסוכנותו הגבוהה.

המבקש נתפס בשעה 00.45, והוזמן לשימוע אצל הקצין בשעה 08.00. משלא התייצב עד לשעה 10.45, נפסל רשיונו בהעדרו. הקצין הפוסל רשם בטופס השימוע את כל הפרטים הרלוונטיים, ומשלא התייצב המבקש ציין כי החלטתו ניתנה בהעדר המבקש. הקצין איננו נדרש לנמק את החלטתו הניתנת בהעדר הנהג.

באיזון כלל האינטרסים, ולמרות הקושי שיש בכך עבור המבקש, אני סבורה כי תקופת צינון בת 30 יום הינה סבירה וראוייה בנסיבות העניין, ועל כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.