אגבאריה נ' חריר

החלטה

הזוכה הגיש לביצוע בתיק ההוצל"פ שבכותרת, שני שקים.

השקים נמשכו מחשבון המבקשת בבנק לאומי, לפקודת ת.מ. נסורים, האחד ע"ס 7,500.00 ₪, ז"פ 2/7/2013 והשני ע"ס 5,733.00 ₪, ז"פ 5/7/2013.

על פני השקים מוטבעת חותמת הבנק הנמשך, ממנו עולה סיבת אי כיבודם: "נ.ה.ב."

עוד עולה מחותמת הנפרע, באחד משני השקים, כי המדובר בשם מסחרי בעל זיקה ישירה לזוכה, שכן, בחותמת מופיע מספר הזיהוי של הזוכה.

התנגדות המבקשת נסמכת בתצהירה, בו מצהירה היא, כי הזוכה ואחר (מוחמד) הועסקו כקבלני משנה על ידה, בפרויקט לניסור בטון במפעלי ים המלח.

עפ"י המוצהר (סעיף 4) מעלו הזוכה ומוחמד באמון שנתנה בהם החייבת.

עוד מוצהר, (לאחר שנאלצתי לברור את העובדות משלל הביטויים הערכיים המורעפים בתצהיר) כי ביום 2/3/2013 התקשרה המבקשת עם הזוכה ועם מוחמד בהסכם (נספח 2 לתצהיר) לפיו, ישמשו הם קבלני משנה בפרויקט הנ"ל.

עפ"י המוצהר, מוחמד (כאמור בתצהיר אינו צד בתיק זה) לא היה מרוכז בעבודת הניסור, לא הגיע לתפוקות הנדרשות, הגיע עם צוות חסר, טען ללא הרף לחוסר בציוד ואף התרשל בביצוע העבודה בכך שביצע רק 50 אחוז מחיתוך הבטון.

לאחר מספר ימי עבודה מצהירה החייבת התעורר חשד בליבה, כי מוחמד חותר תחתיה ולבקשתה בדק ומצא, מנהל הכפוף לה (מונדר), כי מוחמד עשה כל שבידו על מנת להביא לסילוקה של החייבת מהפרויקט וליטול לעצמו ולזוכה את העבודה, כקבלן ראשי.

המצהירה מציינת, כי היא סוכן משווק של ניסור וקידוח והיה זה מוחמד שרכש באמצעותה ציוד נסור אשר עד כה לא שילם עבורו.

בין הצדדים ואחרים נכרת הסכם התחשבנות (נספח 3 לכתב התביעה) במסגרתו נמסרו ע"י החייבת למוחמד ולזוכה 3 שקים (תצלומם ונספח 4 לתצהיר).

יומיים לאחר שנפרע השיק הראשון מן השלושה נודע לה מפי הקבלן הראשי בפרויקט שלא להגיע לעבודה.

זמן קצר לאחר מכן נודע לחייבת, כי מוחמד, צוותו ולרבות הזוכה, עובדים בפרויקט תחת שם אחר.

ביום 18/2/2014 עמדה המבקשת לחקירה נגדית העידה, כי העסק שמנהלת היא הוא עסק משפחתי המשותף לה ולבעלה ותפקידה השתרע על הנהלת חשבונות, הנפקת חשבוניות וקבלתן, תשלומים וכיוצב"א.

הצעות מחיר אינן בתחום אחריותה באלו מתעסק בעלה, אשר משמש גם כמנהל הפרויקטים.

כשנשאלה, האם הייתה בעניינים בעת שפרץ הסכסוך בין בעלה לבין משפחת אגבריה ענתה בשלילה.

בהמשך העידה, כי היא מכירה את העניין.

כשנשאלה, האם כל מה שנאמר בתצהירה נודע לה מפי בעלה אמרה "זה דברים ששמעתי".

כשנשאלה, האם החתימה על ההסכם היא חתימת בעלה השיבה בחיוב וכן העידה, כי בעלה חתם בהסכמתה וציינה, כי זה לא במקומה אלא לשניים יש זכות לחתום.