אגבאריה נ' ג'בארין ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית ע"ס 5,219 ₪ שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 03.11.11 (להלן: "התאונה").

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג הונדה, מ.ר. 6157657. בזמן התאונה היה הרכב נהוג ע"י אשתו של התובע, גב' ראניה אגבאריה (להלן: "ראניה"). התאונה ארעה במעורבות רכב הנתבע 1, נושא מ.ר. 8360514, שהיה נהוג ע"י אשתו של הנתבע 1, גב' ליילא ג'בארין (להלן: "ליילא") ואשר היה מבוטח אצל הנתבעת 2.

נטען בתביעה, כי בעת שרכב התובע היה בנסיעה ישר התנגש בו רכב הנתבעים ופגע בחלקו האחורי. התובע טוען, כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של ליילא אשר לא שמרה על מרחק מספיק מרכב התובע.

הנתבעים התגוננו מפני התובענה וטענו, כי במועד התאונה נסע רכב הנתבעים מאחורי רכב התובע. לפתע, בלמה ראניה את הרכב ללא סיבה. ליילא בלמה אף היא את רכבה ונוצר מגע קל בין הרכבים. ברם, לרכב התובע לא נגרם כל נזק.

לביסוס ראיותיהם, צירפו הנתבעים את טופס ההודעה על מקרה ביטוח שמסרה ליילא טלפונית לסוכן הביטוח מיום 29.03.12.

בדיון שהתקיים היום בפניי נשמעו עדויות הנהגות המעורבות, וכל אחת מהן חזרה על גרסתה, כמפורט בכתבי הטענות.

במהלך הדיון צירף התובע תמונות צבעוניות של הנזק ברכבו (ת/1), וכן העתק צילומי מרישיון הרכב (ת/2). לעומתו, הגישו הנתבעים צילום של פוליסת הביטוח שהנפיקה הנתבעת 2 עבור רכב הנתבע 1 ואשר הייתה בתוקף במועד התאונה הנדונה.

אחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את עדויות הצדדים, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה, כפי שיפורט להלן.

ראשית עליי לציין, כי מצאתי ליתן אימון מלא בעדותה של ראניה, באשר עדותה הייתה עקבית סדורה היטב וכלל לא נסתרה. יתרה מכך, עדותה באשר להלך התאונה עולה בקנה אחד עם הנזקים שנגרמו לרכב התובע והמתועדים הן בחוות הדעת השמאית והן בתמונות הנזק (ת/1).

התרשמותי הייתה שונה מעדותה של ליילא.

מצאתי כי גרסתה של ליילא לא הייתה אחידה וכי קיימת סתירה חזיתית בין הגרסה שהיא מסרה בכתב ההגנה ובהודעה לסוכן הביטוח אודות נסיבות התאונה, לבין הגרסה המאוחרת שמסרה במהלך הדיון שהתקיים בפניי.

בכתב ההגנה וטופס ההודעה על מקרה ביטוח אישרה ליילא, כי בתאונה הנדונה היה מגע בין שני הרכבים, ברם היא שללה גרימת נזק לרכב התובע עקב המפגש בין כלי הרכבים. לעומת זאת, במהלך עדותה בבית המשפט הכחישה ליילא כל מגע או מפגש בין כלי הרכב וטענה, כי רכבה נעצר במרחק של ס"מ בודדים מרכב התובע. סתירה חזיתית זו הנוגעת לנושא מרכזי ומהותי למחלוקת הנטושה בין הצדדים, נוטלת ממהימנותה של ליילא.

יתרה מכך, ליילא העידה כי בזמן התאונה הייתה עמה נוסעת ברכב, בשם ג'בארין אינג'וד, שעובדת יחד עמה. חרף האמור, לא טרחה ליילא להזמין את אינג'וד למתן עדות בבית המשפט. בנסיבות אלו, יש להחיל את ההלכה הפסוקה בנושא זה, ולפיה הימנעות בעל דין מהבאת ראיה אשר יכולה לסייע בהוכחת גרסתו, ראוי כי תיזקף לחובתו.

מעבר לאמור, אציין ואוסיף כי אין בידי לקבל את טענת ליילא כי לא היה מגע או מפגש בין הרכבים וכי לרכב התובע לא נגרם כל נזק, משום שגרסה זו אינה מתיישבת עם האופן בו התנהלה ליילא לאחר התאונה, כאשר הסכימה להחליף פרטים עם ראניה.

בנוסף יצוין כי גרסת ליילא לפיה לא נגרם נזק למי מהרכבים נטענה בעלמא וכלל לא הוכחה, שכן ליילא נמנעה מלהביא ראיות לביסוס טענה זו, כגון תמונות של הרכבים המעורבים לאחר התאונה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התאונה ארעה כגרסת ראניה, עקב התנגשות רכב הנתבעים בחלקו האחורי של רכב התובע, באופן המטיל את האשמה על כתפיה של נהגת רכב הנתבעים.

באשר לנזק:

בתמיכה לתביעתו, צירף התובע חוות דעת של שמאי אשר בדק את הרכב ביום 12.11.11 והעריך את הנזקים ברכב התובע בעטיה של התאונה בסך של 2,425 ₪. עוד קבע השמאי, כי לרכב התובע נגרמה ירידת ערך כתוצאה מהתאונה בסך של 344 ₪. עוד נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 450 ₪. בנוסף טוען התובע, כי עקב התאונה הושבת הרכב, ועקב כך נגרם לו הפסד בסך של 2,000 ₪.

הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית וויתרו על חקירת השמאי מטעם התובע, ולכן אין לי אלא לאמץ את חוות דעתו. על כן, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הרכיבים הבאים: נזק ישיר, ירידת ערך ושכ"ט שמאי בסך כולל של 3,219 ₪.