אגבאריה נ' אגבאריה ואח'

פסק דין

התובעת ילידת 6.9.70 נפגעה בתאונת דרכים קטלנית אשר ארעה ביום 3.2.04 על ידי רכב שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1 בכביש הערבה ואשר היה מבוטח על ידי הנתבעת מס' 2.

כתוצאה מהתאונה בה היתה מעורבת התובעת נהרגו שני אחייניו הקטינים של בן זוגה, אגברייה שאף הוא היה בן נוסעים נוספים שעשו דרכם לאילת במכונית, נפגעו והובלו לבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי.

המחלוקת העיקרית הינה תולדה האם במקרה דנן חלה ההלכה בתיק רע"א 444/87 אלסוחה נ' דהן ואח' פ"ד מד (3) 397 (להלן: "הלכת אלסוחה").

במהלך הדיונים בבית המשפט, ולמען הגשת הצעה מטעם בית המשפט, לצורך סיומו בפשרה, סיכמו הצדדים את הסוגיה והביאו בפני בית המשפט את ההלכות איש איש ועמדותיו. בעוד ב"כ התובע טען לתחולתה של ההלכה, ונתן לה את פרשנותו הוא, הרי ב"כ הנתבעים סבר כי במקרה דנן, לא חלה ההלכה, ואם נמקד דבריו, בעיקר בגין שתי סוגיות האחת – הינה העובדה כי הקטינים שנהרגו לא היו מדרגת קרבה ראשונה, ואילו הנכות הנפשית אשר נקבעה אינה נכות נפשית גבוהה.

עתה עליי להחליט מי משתי הגישות היא זו הצודקת לדידי, ומהן הנזקים אשר נגרמו לתובעת במקרה דנן.

הנכויות הרפואיות-

בית המשפט מינה 3 מומחים אשר עיקר דבריהם היו כדלקמן:

א.ד"ר א. שיינקמן - מומחית פסיכיאטריה שבדקה את התובעת וקבעה לה נכות של 10% לפי סעיף 34 ב של מבחני המל"ל.

ב.פרופ' מ. זאכי - פסיכולוג מומחה. אשר קבע כי הנבדקת נמצאת בדחק נפשי בעקבות שני סטרסורים.... התמונה המפורטת לעיל מוערכת כהפרעת הסתגלות בשלב הכרוני (מעבר ל-6 חודשים ובדרגת חריפות בינונית ותגובות של חרדה ודיכאון). (ההגדרות במקור ש.ש.).

ג. ד"ר מ. קליגמן – אורטופד אשר קבע במימצאיו בין השאר כי לאחר בדיקתה של התובעת, נבלטה בליטה גרמית נראית חיצונית, וכי נותרה אצלה נכות בגובה 5% בהתאם למחצית סעיף 75(1) ב.

מהדברים אשר עולים לעיל, ברור כי קיימת פגיעה פיזית בתחום האורטופדי, כתוצאה ישירה מהתאונה ועל כך אין חולק. המחלוקת היחידה היא באשר לנפקותה התפקודית.

פגיעה נפשית, אשר כאמור כל צד סבור כי הצדק עימו. ב"כ התובע סבור כי במקרה דנן, מן הראוי להפעיל את הלכת אלסוחה ולקבוע י יש לקבוע נכות נפשית לתובעת ואילו ב"כ הנתבעת סבור כי הלכת אלסוחה כאמור אינה חלה במקרה דנן, כפי שפירטתי לעיל את טענותיי.

שמעתי את התובעת בדיון אשר נערך בפניי, את אשר אמרתי לצדדים באשר לדרך התנהלות דיון

אשאיר בדלת אמות בית המשפט ואתייחס לגופן של טענות.

אומר כי מהתרשמות בלתי אמצעית, אני סבור כי אכן התובעת סובלת מבעיות נפשיות. עם זאת, נראה לי כי בבית המשפט נטתה להגזמה בהצגת טענותיה, אך אינני סבור כי הנכות אשר נקבעה לה נכות סרק היא.

מכאן, אצא לדרך ואקבע אם במקרה דנן, יש להחיל את הלכת אלסוחה אם לאו.

המעטפת המשפטית:

הלכת אלסוחה אשר נכתבה בזמנו ע"י כב' השופטת שטרסברג – כהן היתה הלכה אשר פתרה בעיה שבתי המשפט לא יכלו להתעלם מהם והן חוסר יכולת לפצות במקרים מסויימים אדם אשר קרוב משפחתו מדרגה ראשונה נפגע, והוא עצמו לא היה קורבן פגיעה, בגין נזקים נפשיים ובהמשך גם נזקים פיזיים אשר נגרמו לו כתוצאה מפגיעה זו.

ההלכה נדונה רבות, ואביא את עיקריה ואת הפסיקה אשר נתמכה בעקבות פסק דין זה, בפרק זה של דיון.