אגבאריה ואח' נ' ב.י.ח.ד. - בניה שיפוצים ופיתוח בע"מ ואח'

החלטה

רקע – עניינה של התביעה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

ענינה של התביעה דנן הינה נזקי גוף אשר נגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מתאונת עבודה אשר ארעה בתאריך 20.2.2003. לטענת התובע, בעת שעבד בשירות הנתבעים ו/או מי מהם, נפל ונחבל בפלג גופו העליון וביד ימין ומכאן התביעה (להלן: "התאונה" או "האירוע נשוא התובענה").

הנתבעים הגישו כתב הגנה וכן הודעה לצד שלישי; בד בבד הוגשה הבקשה דנן לדחיית התובענה על הסף בשל מעשה בית דין.

הבקשה לדחייה על הסף בשל מעשה בית דין

לטענת הנתבעים דין התובענה דחיה על הסף, שכן התובע כבר הגיש בעבר תביעה בגין אותה תאונה ובגין אותם נזקים.

כך, עוד בתאריך 6.5.2004 הוגשה על ידי התובע תביעה זהה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בגין האירוע נשוא התובענה (עב 1663/04 – להלן: "התביעה הקודמת"). בסיומה של תביעה זו, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. בנסיבות אלה טוענים הנתבעים כי קיים מעשה בית דין המונע הגשת התביעה דנן ולפיכך דינה דחיה.

הנתבעים טענו גם כי התביעה דנן הוגשה בסמוך לתום תקופת ההתיישנות, בתאריך 1.2.2010, וגם התנהלות זו תומכת בדחייתה, שכן נגרם לנתבעים נזק ראייתי.

ב"כ התובע טען כי יש לדחות את הבקשה שכן התביעה הקודמת היתה בגין שכר עבודה, לאחר שהנתבעים לא הכירו בקיומם של יחסי עובד ומעביד. לטענתו, אין כל קשר בין התובענות שכן להבדיל מהתביעה הקודמת, התביעה דנן הינה בגין עוולות לפי פקודת הנזיקין; בנסיבות אלה נטען כי מדובר בעילות נפרדות ועצמאיות. ממילא, כך נטען, התובע לא יכול היה לתבוע אף את תביעתו דנן בבית הדין לעבודה, שכן זה נעדר סמכות עניינית לדון בה ואף בשל כך יש לדחות את הבקשה.

לטענתו, הניסוח הלא מוצלח של כתב התביעה בתביעה הקודמת, אין בו כדי להקנות סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לדון בה, אף לא על דרך של פשרה.

עוד נטען כי הלכה למעשה לא התקיים כל הליך אדוורסרי בתביעה הקודמת ובהתאם לפסיקה אותה פרט, אין מקום לעשות שימוש בסעד קיצוני של סילוק התביעה על הסף.

הנתבעים השיבו לתגובה וטענו כי בבית הדין לעבודה תבע התובע בדיוק את אותם סעדים; בניגוד לנטען, בתביעה הקודמת לא העלה התובע את טענת היעדר הסמכות העניינית וכך אף לא ב"כ הנתבעים ואף לא בית הדין מיוזמתו. הנתבעים, כך נטען, הסכימו להצעת הפשרה מתוך רצון לסיים את כל המחלוקות עם התובע דנן ובהתאם ניתן פסק דין, כאשר איש לא טען כי הסכם הפשרה מסלק רק חלק מן המחלוקות. בנסיבות אלה מנוע התובע לטעון היום טענה של היעדר סמכות עניינית לבית הדין.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה על הסף. להלן הטעמים.

התביעה בבית הדין לעבודה והתובענה דנן זהות מבחינה מהותית

אין מחלוקת כי התובע הגיש תביעה קודמת בבית הדין לעבודה בחיפה וזאת עוד בתאריך 6.5.2004. אין גם מחלוקת כי בעלי הדין בתביעה הקודמת היו זהים לבעלי הדין בהליך דנן (בנוסף לנתבע נוסף בתביעה הקודמת אשר לא נתבע בתביעה דנן).

לצורך בחינת טענות הצדדים נערכה השוואה בין התביעות, השוואה המלמדת על זהות מהותית מוחלטת, כדלקמן:

שתי התובענות מבוססות על אותו אירוע תאונה מתאריך 20.3.2002;

שתי התובענות מבוססות על אותו תיאור עובדתי עובר לאירוע ולאחריו;