אגא נ' אדראז

1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.8.2013 בת"א 294/07 ובת"א 76389-08-10 (להלן: ההחלטה משנת 2013). המשיבים 6-1 מתנגדים לבקשה, וכך גם המשיבה 14. בפתח הדברים אציין כי הטיפול בבקשה זו התעכב ועם הצדדים הסליחה.

2. עסקינן בפרשה סבוכה ומפותלת אשר גלגוליה הראשונים החלו עוד בתקופת קום המדינה. השתלשלות האירועים מפורטת, באופן כזה או אחר, בהחלטות שיפוטיות שונות אשר ניתנו בעבר ובהן ההחלטה משנת 2013, ואסתפק בפירוט תמציתי ביותר ככל שהדבר דרוש לענייננו. בשנת 2007 הגישו המשיבים 6-1 (להלן: אדראז) לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה נגד המבקש (להלן: אגא) ונגד נתבעים נוספים, ובהם רשות הפיתוח (ת"א 294/07). עניינה של התובענה מקרקעין מסוימים המצויים בצפון הארץ, וליתר דיוק מדובר בחלקה 3 בגוש XXX ובחלקה 4 בגוש YYY (להלן: חלקה 3 וחלקה 4, בהתאמה). בהמשך הדרך הוחלט כי יש מקום לפצל את התובענה לשתי תובענות נפרדות, שכל אחת תתייחס לחלקה אחת בלבד. משכך, תיקנו אדראז את ת"א 294/07 באופן שתתייחס לחלקה 3 בלבד וכן הגישו תובענה נוספת - היא ת"א 76389-08-10 - המתייחסת לחלקה 4 בלבד. הדיון בשתי התובענות אוחד (ראו פיסקה 9 להחלטה משנת 2013).

3. ביום 25.10.2010 החליט בית המשפט המחוזי כי בשלב ראשון תידון המחלוקת בין "קבוצת" אגא (הכוללת את אגא ובני משפחתו) לבין "קבוצת" אדראז, אשר שתיהן טוענות לזכויות בחלקות 3 ו-4. מחלוקת זו הוכרעה בהחלטה משנת 2013, כדלקמן:

א.  לעניין חלקה 3 (שטח של 8.5 דונם) - נקבע כי הן קבוצת אגא והן קבוצת אדראז זכאיות לזכויות בחלקה זו. בית המשפט המשיך וציין כי אינו קובע את החלוקה הפנימית בין שתי הקבוצות, והעביר את ההכרעה בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה (בהיותן של קבוצות אלה קרובי משפחה);

ב. לעניין חלקה 4 (שטח של 7 דונם) - נקבע כי לא הוכחו זכויות כלשהן של משפחת אגא בחלקה זו, אלא אך ורק זכויות של אדראז.       

בית המשפט המחוזי הדגיש כי "[...] עניינה של ההחלטה רק בזכויות התובעים [אדראז - ג'ל'] מול בני משפחת אגא ולא אל מול יתר הנתבעים [...]", והמשיך וציין כי "טיב הזכויות יתברר בהמשך בהליך בין המדינה ואח' בתיקים שבפני" (פיסקה 29 להחלטה משנת 2013).

4. בעקבות האמור בהחלטה משנת 2013 הובא העניין לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה (ת"ע 9805-12-14). ביום 22.6.2016 ניתן פסק דין אשר קבע את החלוקה בין זכויותיה של קבוצת אגא ביחס לחלקה 3 לבין זכויותיה של קבוצת אדראז ביחס לחלקה זו. בית המשפט לענייני משפחה הדגיש כי נוכח האמור בהחלטה משנת 2013, מסגרת הדיון עוסקת אך ורק בחלקה 3 ואינה נוגעת כלל ועיקר לחלקה 4. אגא ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (עמ"ש 50710-09-16), ובד בבד הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול ההחלטה משנת 2013. ביום 2.11.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הביטול, ובין היתר קבע כך:

"כל הנימוקים שמעלה ב"כ הנתבע 2 [אגא - ג'ל'] הם נימוקי ערעור, והיום, בשנת 2016, איני יכולה להידרש לבקשה לביטול החלטה שבעקבותיה הועבר הסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, שכבר הכריע בסכסוך זה וכאשר הנתבע מס' 2 הגיש ערעור על פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה.

מעבר לזה, [...] כל טענות ב"כ הנתבע 2, באשר לטעויות שקבעתי בהחלטתי, יוכלו להתברר בערעור שתהיה שמורה לו הזכות להגיש לאחר שיסתיים ההליך בתיק זה, ככל שתהיה לו שמורה זכות זו, בהתאם לדין".

5. בגדר הבקשה שלפניי, אשר הוגשה בסמוך לאחר דחיית בקשת הביטול, עותר אגא להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה משנת 2013. בקשת הארכה הוגשה באופן חסר מבחינות שונות. משכך, הוריתי לאגא להגיש השלמה לבקשה ולהבהיר בגדרה סוגיות שונות, ובהן הסיבה לכך שהבקשה להארכת מועד מוגשת רק עתה, זמן רב ביותר לאחר מתן ההחלטה משנת 2013. ואכן, בהתאם להחלטתי הגיש אגא השלמה לבקשה ממנה עולה כי הטעמים העיקריים לאיחור בהגשת ההליך הערעורי הם שניים: האחד, מחדל של בא כוחו הקודם; והשני, מצבו הבריאותי הרעוע של אגא. עוד הבהיר אגא כי הוא מעוניין לתקוף את ההחלטה משנת 2013 הן ביחס לקביעות הנוגעות לחלקה 3 והן ביחס לקביעות הנוגעות לחלקה 4. אגא הוסיף וציין כי לשיטתו, יהיה זכאי להשיג על ההחלטה משנת 2013 לאחר שיינתן פסק דין סופי בשתי התובענות התלויות ועומדות לפני בית המשפט המחוזי. כאמור, אדראז מתנגדים לבקשת הארכה וכך גם המשיבה 14.