אג'באריה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים לשירותים מיוחדים, מיום 31/12/12 ("הוועדה"), אשר קבעה כי המערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה ("ההחלטה").

2. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה טעתה בהערכת התלות של המערערת בזולת בכל הנוגע לניידות בתוך הבית והשגחה. המערערת הוסיפה וטענה כי היא סובלת מנפילות חוזרות, תפיסות והתקפים פתאומיים, והוועדה התעלמה מהרישומים הרפואיים הרבים בעניינה. נטען עוד, כי שגתה האחות שביקרה בביתה של המערערת מציינה שהמערערת אינה משתפת פעולה.

3.לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת בכל הפרמטרים ולא נפלה בה טעות משפטית. המשיב טען כי החלטת הוועדה מבוססת על הערכת תלות שנערכה למערערת בביתה, ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה.

4.מעיון בפרוטוקולים של הוועדה עולה:

א.הוועדה התכנסה ביום 5/11/12, עיינה בדו"ח האבחון הרפואי מיום 26/1/11, דו"ח הערכת תלות רופא מיום 17/7/12, וכן בתיק הרפואי ובמסמכים הרפואיים שעמדו בפניה.

ב.חמה וחמותה של המערערת שהתלוו אליה, תיארו בפני הוועדה את מצבה לפיו היא לא יכולה לטפל בבית ולהכין אוכל, יש לה סחרחורות, לא יכולה להתלבש, אם היא הולכת לבד בבית היא נופלת, הבת עוזרת לה לאכול, היא לא רוחצת פנים וידיים ולא מתקלחת, עושה צרכיה בסיר והבת עוזרת לנקותה.

ג.הוועדה ציינה כי המערערת סובלת מדפרסיה ופיברומיאלגיה. לדעת הוועדה, קיים פער בין ממצאי החלטת הדרג הראשון לבין דברי המערערת והמלווים. לפיכך, הוועדה עצרה את הדיון וביקשה לערוך ביקור בית ללא תיאום מראש.

ד.ביום 5/11/11 נערכה למערערת הערכת תלות בביתה. בין היתר צוין בדו"ח האחות, כי המערערת סירבה לשתף פעולה בכל מה שנתבקשה. האחות ציינה את דברי המערערת לפיהם היא סובלת מכאבי ראש חזקים, בעיות פסיכיאטריות, פחדים ומצב רוח ירוד. עוד צוין, כי המערערת מטופלת בביתה ונעזרת בקרובי משפחה (בעל, בנות וגיסה), נראית מטופלת ומסודרת, סביבתה נקייה מאוד ומסודרת. בנוגע להלבשה, רחצה, אכילה והיגיינה אישית, ציינה האחות כי לא יכלה להגיע למסקנה לגבי יכולתה של המערערת בשל סירובה של המערערת להדגים פעולות אלה. בדו"ח צוין גם שלא דווח על אירועים ותקריות בשלושת החודשים האחרונים.

ה.ביום 31/12/12 שבה הוועדה והתכנסה, עיינה בדו"ח הערכת תלות ולאור תיאור האחות קבעה הוועדה כי המערערת עצמאית בניידותה בתוך הבית, וכן עצמאית בתחום ההלבשה וההיגיינה האישית, המערערת זקוקה לסיוע מועט בכל הקשור לתחום הרחצה והאכילה, ואינה זקוקה להשגחה. לאור כל האמור, נדחה הערר.

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכלל החומר שבתיק, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות.

עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה נימקה את החלטתה בנוגע למידת תלותה של המערערת בזולת בכל הקשור לפעולות היום יום בסעיפי הניידות בבית, ההלבשה, הרחצה, האכילה וההיגיינה האישית, ונתנה את החלטתה באופן מפורט ומנומק. הוועדה התייחסה בהרחבה לכל אחת מפעולות היום יום, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות. אשר על כן, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

6.אשר לתחום הניידות בתוך הבית - בדו"ח הערכת התלות ציינה האחות כי המערערת שכבה על מזרן, התיישבה באופן עצמאי, סירבה לעמוד וללכת. האחות התרשמה כי היו תנועות רגליים טובות, וכי לא קיימת שום מגבלה ברגלים, המערערת הניעה אותן לצדדים בזמן ישיבתה על המזרן. לכן, סברה האחות כי המערערת מתהלכת באופן חופשי. לאור האמור, קבעה הוועדה כי המערערת הולכת, יושבת וקמה בכוחות עצמה. קביעה זו מבוססת אף על התרשמות הוועדה מהמערערת, אשר הופיעה בפניה ביום 5/11/12. אי לכך, לא מצאתי בקביעה זו כל טעות משפטית, והטענה נדחית.

7.אשר לקביעת הוועדה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה – בדו"ח הערכת תלות צוין שלא דווח על אירועים ותקריות בשלושת החודשים האחרונים. הוועדה ציינה בהקשר זה, כי לאחר עיון בדו"ח הערכת התלות ובמסמכים הרפואיים, התרשמה שהמערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היום.

טענת המערערת לפיה היא סובלת מנפילות חוזרות והתעלפויות, אינה נתמכת במסמכים רפואיים. בדיון הפנה ב"כ המערערת לתעודת חדר מיון מבית חולים הלל יפה מיום 14/10/12 ולמסמך הרופא הנוירולוג מיום 2/11/12. עיון בתיעוד הרפואי מבית החולים הלל יפה מעלה כי תועדה בו תלונה על התעלפות. אך אין במסמך המלצה לסיוע בתחום הניידות. במסמך הנוירולוג ד"ר מסאלחה רפיק מיום 2/11/12, צוין בסיבת הביקור "לאחרונה החמרה במצבה הנפשי, נפילות חוזרות ללא אופי אפילפטי". עם זאת, אין תיעוד על נפילה או חבלה, וההיגיון מחייב כי הטענה שמדובר בנפילות חוזרות, צריך שתיתמך ביותר מאשר מסמך בודד על התעלפות. משכך, דין הטענה להידחות.

8.אשר לקביעת האחות שהמערערת סירבה לשתף פעולה – בדו"ח הערכת תלות צוין כי המערערת סירבה לשתף פעולה בכל מה שנתבקשה, לרבות ירידה מהמזרן עליו שכבה, עמידה והליכה, לבישת חולצה ופשיטתה, הגעה למטבח וכיו"ב. לפיכך, בכל הנוגע לתחומי ההלבשה, הרחצה, האכילה וההיגיינה אישית, ציינה האחות שהיא אינה יכולה להגיע למסקנה לגבי יכולתה של המערערת, וזאת בשל סירובה של המערערת להדגים פעולות אלה. עם זאת, האחות ציינה כי "האינפורמציה התקבלה מהנכה. ... לדבריה קשה לה להתלבש ולהתרחץ בעצמה והבת או גיסתה עוזרות לה בהלבשה ורחצה. מתרחצת כל יום. מחליפה בגדיה פעם ביום. גיסתה או הבת מכינות מגישות לה 3 ארוחות ביום. אוכלת בעצמה...". האחות הוסיפה וציינה כי למערערת "היו תנועות רגליים טובות, מדי פעם הגיעה עם הידיים לראש כדי לגרד את הראש". לאור התרשמות האחות בדו"ח הערכת התלות, הוועדה, בישיבתה המסכמת, קבעה שהמערערת עצמאית בתחום ההלבשה וההיגיינה האישית, וזקוקה לסיוע מועט בכל הקשור לתחום הרחצה והאכילה.

עינינו הרואות, הוועדה קבעה את מידת תלותה של המערערת בזולת, בכל אחד מהפרמטרים, בהתאם לדברי המערערת והתרשמות האחות מהמערערת בעת ביקור הבית. כך, למשל, משציינה המערערת כי מכינים עבורה את האוכל, מגישים לה והיא אוכלת בכוחות עצמה, בדין קבעה הוועדה שהמערערת זקוקה לסיוע מועט בתחום האכילה. בדומה, לאור התרשמות האחות שהמערערת מניעה את רגליה לצדדים, מתיישבת באופן עצמאי על מזרן, מגיעה עם ידיה לראש ללא מגבלה - הרי שבדין קבעה הוועדה כי המערערת עצמאית בתחום ההלבשה והרחצה.

9.לאור כל האמור, לא מצאתי בטיעוני הערעור כל נימוק משפטי, אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה לעררים.