אברמן נ' אלגרבלי

החלטה

לפני בקשת הנתבע כי בית המשפט יתנה את המשך ניהול ההליכים המשפטיים בהפקדת ערובה כספית אשר יהא בה כדי להבטיח את תשלום הוצאותיו, מקום בו תדחה תביעתו של התובע.

בבסיס תביעת התובע (המשיב) עומדות טענותיו לאי תשלום דמי שכירות והוצאות ביחס לדירה ברחוב קרייתי 3 בבת-ים שהושכרה להורי התובע.

בכתב התביעה נטען כי התובע ערב לחובות הוריו, ומכאן שהוא חב במלוא הסכום התביעה.

בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את דבר קיומו של חוב וטען כי התובע שב ומגיש תביעות כנגדו כמו גם כנגד הוריו, כאשר הליך קודם אף נמחק תוך חיוב בהוצאות.

עוד הוסיף הנתבע וטען במסגרת בקשת הרשות להתגונן כי הוריו פעלו בהתאם למתבקש מהם תוך תשלום מלוא חובותיהם וממילא תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בגין חובות אלו, נסגר עקב פרעון.

מהות טענות הצדדים לבקשה:

לשיטת המבקש, מקום בו עסקינן בגרסה רביעית של אותה תביעה, יש להורות כי סיכויה קלושים. עוד נטען כי משנפסקו לחובת התובע הוצאות ניהול ההליך הקודם לא פרע התובע את חובו עד למועד הגשתה של הבקשה דנן ומכאן שיש לראותו כמי שלא יוכל לשלם לנתבע את הוצאותיו, מקום בו תדחה התביעה.

לשיטת המשיב- התובע, סיכויי תביעתו טובים ואין בינם לבין ההליכים הקודמים אשר התנהלו כנגד הנתבע, דבר.

עוד נטען, כי באשר לתשלום הוצאות הנתבע בגין מחיקת ההליך הקודם, הרי שהנתבע לא היה מודע להחלטות שנתנו בעניין זה בלשכת ההוצאה לפועל, ומשנודעו לו, החל לשלם את החוב בהתאם להנחיית ראש ההוצאה לפועל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה , בתגובה ובתשובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. להלן טעמיי והיקף החלטתי.

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") וההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון כפועל יוצא של אותן תקנות.

אכן צודקת ב"כ המשיב בטענתה כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר. כמו כן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.

ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון מלמדת כי כל מקרה נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות, תוך מתן הדעת למגוון שיקולים לרבות, סיכויי התביעה, זהות בעלי הדין, מהותה של התביעה והיקפה.

(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבנייה (קרני שומרון) בע"מ ואח' (טרם פורסם), בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם), ר"עא 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ (טרם פורסם).

סיכויי התביעה

אקדים ואומר כי בכל הנוגע לסיכויי התביעה עסקינן (בדומה לבקשה לסעד זמני) בהחלטה המבוססת על התרשמות ראשונית מתוך כתבי הטענות והמסמכים המצויים באותה עת בפני בית המשפט ואין בה כדי הכרעה לגופה של תביעה.

בתיק זה שבפני עולה לכאורה כי הכספים אותם מבקש התובע כעת לקבל, מקורם בטענה בדבר אי תשלום דמי שכירות ביחס לתקופה שונה מזו בגינה הוגשו ללשכת ההוצאה לפועל שיקים קודמים (במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 18-09096-05-8 ).

מובהר כי שמורות לשני הצדדים טענותיהם בעניין זה ואולם העתירה בכתב התביעה הינה כפי האמור לעיל.

באשר להליך השני נשוא ת.א. 3915/05 הרי שהנתבע כלל לא היה צד לאותו הליך ומכאן שלא ברור מדוע הוא סבור שיש לראותו ככזה שיש למנות אותו במניין ההליכים שהתנהלו כנגדו.