אברהם נ' מדינת ישראל

1. בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטים: ד' ברלינר (אב"ד); ג' קרא (סג"נ); ו-א' נחליאלי חיאט), ב-עפ"ג 15832-01-16, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת ל' מרגולין-יחידי), ב-ת"פ 2634-11-11.

           יצוין כבר עתה כי בקשת רשות הערעור מתמקדת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש לקיים דיון נוסף בערעור, בנוכחותו.

2. לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש, ובמסגרתה הורה השופט ח' מלצר על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור.

           להלן יובאו נתונים הרלבנטיים לעניין.

רקע עובדתי

3. בשנת 2011 הוגש נגד המבקש כתב אישום, בגדרו יוחסו לו עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ). בתמצית, על פי כתב האישום, המבקש הוציא 305 חשבוניות פיקטיביות של 7 חברות שונות, שהמבקש איננו קשור אליהן, ואיננו מוסמך להוציא בשמן חשבוניות, מבלי שהעסקאות המתוארות באותן חשבוניות בוצעו.

4. על פי כתב האישום, המבקש מכר את החשבוניות הנ"ל לשני גורמים שונים, וקיבל תמורתן סכום כסף מסוים – שלא פורט בכתב האישום. בגין האמור לעיל נטען בכתב האישום כי המבקש ביצע את הפעולות הבאות, במטרה להתחמק מתשלום מס: זייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר (305 עבירות לפי סעיף 117(ב)7 לחוק מע"מ); הוציא חשבונית מס, או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה, או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית (305 עבירות לפי סעיף 117(ב)3 לחוק מע"מ); השתמש בכל מרמה, או תחבולה (עבירות לפי סעיף 117(ב) 8 לחוק מע"מ). כן יוחסו למבקש בכתב האישום העבירות הבאות: פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו (305 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ), והוצאת חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן (305 עבירות לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מע"מ).

5. בתאריך 03.09.2015 בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וזאת למעט בעבירות של הוצאת חשבונית מס, מבלי שהיה רשאי לעשות כן – מהן המבקש זוכה, מאחר ובית משפט השלום הנכבד מצא כי הן נכללות בעבירות המחמירות יותר של זיוף ושינוי המסמכים.

6. בתאריך 01.12.2015, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, לרבות עדותה של רופאה במחלקה האונקולוגית בה טופל המבקש – ניתן גזר הדין בעניינו של המבקש. בגדר גזר הדין, בית משפט השלום הנכבד קבע, בין היתר, כי דרגת הפגיעה בערכים המוגנים העולה ממעשיו של המבקש הינה גבוהה. בית משפט השלום הנכבד התייחס גם לחומרת המעשים, ולכך שהמבקש זייף והוציא חשבוניות פיקטיביות באופן שיטתי, תוך שהוא: "מתכנן ומבצע בקור רוח את המעשים בהם הורשע", והכל – תמורת בצע כסף. לפיכך, ובהתחשב בעמדת המשיבה לעניין מתחם הענישה הראוי, אותו ראה בית משפט השלום הנכבד כמתחם "מקל", נקבע כי מתחם העונש ההולם, נע, בנסיבות העניין, בין 20 ל-40 חודשי מאסר.