אברהם נ' לובנה (ג'אמאל) ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 4,668 ₪ שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 29.11.12 במעורבות רכב שהיה נהוג ע"י הנתבעת 1 ובוטח אצל הנתבעת 2.

ייאמר כבר כאן, כי הצדדים אינם חלוקים בסוגיית הנזק והמחלוקת ביניהם מתמקדת בשאלת האחריות לגרם התאונה.

על-פי הנטען בתביעה, במועד הנקוב, היה רכב התובעת בנסיעה ישר לכיוון היציאה במתחם החנייה של קניון "העמקים" בעפולה. לפתע, הגיח רכב הנתבעים מול רכב התובעת, ובעוד רכב הנתבעים פונה לכניסה לתוך החנייה, סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו בחזית.

מנגד, טוענים הנתבעים כי רכב הנתבעת היה בנסיעה ישר בתוך מגרש החנייה, כאשר לפתע הגיח רכב התובעת, ותוך כדי ביצוע פנייה ימינה לכיוון היציאה התנגש ברכב הנתבעת מצד ימין ופגע בפנס ובכנף הקדמיים מצד ימין.

בדיון אשר התקיים בפניי העידו הנהגות המעורבות אשר חזרו על גרסאותיהן שבכתבי הטענות ואף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה.

במהלך הדיון ערכה התובעת שרטוט של נסיבות התאונה (ת/2) וכן צירפה תמונות צבעוניות המתעדות את הנזק ברכבה (ת/1).

לעומתה, הגישה הנתבעת צילומים של הנזק ברכבה (נ/1) וחוות דעת שמאי (נ/2).

במהלך הדיון העידה התובעת, כי עקב ההתנגשות נפגע רכבה בחזית, ואילו רכב הנתבעת נפגע בפינה השמאלית הקדמית. התובעת הכחישה את הנזק שארע בכנף הימנית ברכב הנתבעת וטענה כי פגיעה זו אינה קשורה לתאונה נשוא התביעה כלל ועיקר. בהקשר זה, הפנתה התובעת למועד עריכת חוות הדעת השמאית מטעם הנתבעת, 9 ימים לאחר התרחשות התאונה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, התרשמתי מן העדויות, ונתתי את דעתי למיקום הרכבים ומיקום הפגיעות, אני מחליטה לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.

במקרה דנן עסקינן בגרסה מול גרסה, משרק העידו שתי הנהגות המעורבות ללא שהביאו עדי ראיה – ובהעדר דבר התומך דווקא בגרסת התובעת.

יתרה מכך, הנזקים שנגרמו לכלי הרכב – חזית רכב התובעת לעומת פנס וכנף קדמיים מימין ברכב הנתבעת – מתיישבים עם גרסת הנתבעת.

טענת התובעת, כי הנזק בכנף הימנית של רכב הנתבעת כלל אינו קשור לתאונה, לא הוכחה. נהפוך הוא, התמונות שצירפה הנתבעת נ/1 המתעדות את מצב רכבה בזמן אמת מראים קיומו של נזק בפנס ובכנף הקדמיים מימין.

זאת ועוד, התובעת לא הזמינה עד מטעמה שנכח בזמן התאונה. בנסיבות אלו, יש להחיל את ההלכה הפסוקה בנושא זה, ולפיה הימנעות בעל דין מהבאת ראיה היכולה לתמוך בגרסתו, ראוי כי תיזקף לחובתו.

הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט "מגמיש" את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

במקרה דנן, לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתה במידה הנדרשת, ולכן דין תביעתה להידחות.

בנסיבות העניין, ולאור התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.