אברהם נ' כונס הנכסים הרשמי - הדרום ואח'

החלטה

כזכור, נעתר בית משפט לבקשת החייבים ונתן בידם הפטר.

בשלב זה, עותרת הנאמנת ליתן לה הוראות הן לעניין חלוקת דיבידנד ביניים והן לעניין אישור שכרה.

באשר לשכרה של הנאמנת - נדמה, כי צודק הכונ"ר בעמדתו כי הואיל ועניינם של שני החייבים נידון וטופל במאוחד, כי אז אין מקום לחישוב עצמאי של שכר טירחת הנאמנת בכל תיק ותיק, אלא יש לבחון הזכאות בהסתמך על התקבולים שנתקבלו בשני התיקים יחד.

עפ"י חישובי הכונ"ר, שכר המימוש לו זכאית הנאמנת בזיקה לתקבולים שמקורם בתשלומי החייבים, מסתכם בסך של 33,004 ₪ בתוספת מע"מ.

בשלב זה, ראיתי לנכון, לפסוק לנאמנת השכר האמור ובעקבות כך לזכות את הכונ"ר באגרת השגחה בשיעור של 20% משיעור שכרה של הנאמנת כפי שאושר לעיל.

הנאמנת ביקשה אף לזכותה בשכר בעבור מאמץ מיוחד. אינני רואה כיצד בקשתה מניחה יסוד ותשתית להצדקת תוספת שכר זו, זולת טיעון כללי, אשר על פניו, איננו מגבש תשתית המצדיקה תוספת שכר זו.

יחד עם זאת, לא אמנע מהנאמנת את האפשרות לבסס את בקשתה ובלבד שבקשה מנומקת ומפורטת בנדון, תוגש בתוך 15 יום.

באשר להוצאות הנאמנת – לנוכח התקופה שבה פעלה הנאמנת, הפעולות שנקטה לצד הצורך לקיים אחר הוראות שניתנו לה מעת לעת על ידי בית המשפט, אכן זכאית הנאמנת כי ביהמ"ש יפסוק לה הוצאות לצד שכר הטירחה.

בעיני, התחשיב שערך הכונ"ר ולפיו הוצע תשלום הוצאות לפי 100 ₪ לכל חודש, הינו סביר. לפיכך, פוסקת לנאמנת הוצאות בסך של 3,900 ₪.

באשר להחזר הוצאות שמאי ועלות שכירתו של חוקר פרטי – אכן על הנאמנת להציג קבלות, לרבות תוצרי אותם בעלי תפקיד כדוגמת דוח שמאות ודוח החוקר, על מנת שניתן יהיה לבחון החזר הוצאות אלו.

באשר לחלוקת דיבידנד ביניים לנושים - גם בענין זה, נראית לי עמדת הכונ"ר, לפיה, מתוך יתרת הכספים שיוותרו בקופה על שם החייבים, ראוי וצריך לחלק דבידנד ביניים בסך של 210 ₪, כאשר היתרה תמשיך ותוחזק בקופה וחלוקתה תעשה בד בבד עם החתימה על צו ההפטר, לכשיחתם.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תש"ע, 04 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: