אברהם נ' ביטון ואח'

פסק דין

1.התובע והנתבעים הם שכנים בבתים פרטיים שממוקמים כולם על חלקה אחת ובה ארבעה בתים.

צינור ביוב ראשי מחבר את כל הבתים לביוב העירוני, ועל פי הסכם שיתוף שמחייב את כולם, הם אמורים לשאת במשותף בהוצאות תיקון ואחזקת הביוב.

2.לטענת התובע, ביום 18/9/11 התגלתה הצפה בשלוחה הראשית בחניה של הבתים, ומקורה בקריסה ושבר בצינור הביוב הראשי.

התובע הזמין חברה המתמחה במתן שירותי ביוב, הם פתחו את הסתימה וקבעו שמדובר בצינור הראשי שעלות תיקונו חלה על כל הדיירים.

עלות הבדיקה ופתיחת הסתימה הסתכמה ב- 700 ש"ח, כאשר ה"ה ביטון הסכימו לשלם רק 125 ₪ מתוך סכום זה, ואכן שילמו סכום זה.

התובע הזמין את כל הדיירים, הציג להם את תוצאות הבדיקה והדיירים ביקשו שהות של מספר ימים כדי שכל אחד מהם יביא איש מקצוע מטעמו.

3.בסופו של דבר, הזמין התובע ביום 20/9/11 נציג מטעם חברת הביטוח שלו, שגם הוא קבע שמקור הסתימה בשבר בצינור הראשי, והואיל ומדובר בשטח משותף, הסכימה חברת הביטוח לשלם לו רק את חלקו היחסי בתיקון הסתימה בסך 253 ₪.

ה"ה ביטון הביאו איש מקצוע מטעמם, שהעריך את עלות התיקון בסך 3500 ₪, כך לטענת התובע, אך הם סירבו להשתתף בעלות התיקון, כי מקור הנזק לא קשור אליהם.

4.ביום 21/9/11 הזמין התובע את הקבלן שביצע בזמנו את עבודות האינסטלציה בחלקה. הקבלן קבע שעלות התיקון היא 2320 ₪, והיא צריכה לחול על כל הדיירים בחלקים שווים, היות ומדובר בקו ראשי.

התובע ביקש מהקבלן לבצע את העבודות ואף תיעד את ביצוע העבודות במצלמה.

לאחר תום העבודות, אחת משלוש המשפחות האחרות הסכימה לשלם את החלק היחסי שלה בתיקון, ומשפחת ביטון ומשפחת מימון לא הסכימו.

5.מכאן התביעות שבכותרת, שעניינן תשלום הוצאות הבדיקה והתיקון שהסתכמו יחד ב- 2320 ₪ ו- 700 ₪, ובסה"כ 2920 ₪, בחלוקה ל- 4 דירות זה יוצא 755 ₪ לכל אחת מקבוצות הנתבעים, כאשר ה"ה ביטון כבר שילמו 125 ₪, ולכן התובע תובע מהם רק את היתרה של 630 ₪, וכן עוד 500 ₪ על עוגמת נפש.

6.ה"ה ביטון טוענים בכתב הגנתם כי הם שילמו את החלק היחסי בעלות פתיחת הסתימה מיד וללא ויכוח, אבל לאחר שהגיעה ביובית ושאבה את תכולת בריכת הביוב, שבה התגלתה הסתימה, התברר שהבריכה היתה מוצפת באבנים ובפסולת בניה וכן בשקיות שונות, שלא יתכן שעברו דרך צינור הביוב הראשי.

כמו כן, ה"ה ביטון טוענים שהתובע ביצע חודש לפני כן עבודות ביוב, וכנראה הפועלים שלו זרקו לבריכת הביוב פסולת בניין שהיא שגרמה לסתימה ולקריסת צינור הביוב.

7.ה"ה מימון טענו טענה אחרת, הם טענו שכאשר הביובית שאבה את תכולת בריכת הביוב, התגלו ערימות של מגבונים, והשכנים שראו את המגבונים החליטו פה אחד שהם לא צריכים להשתתף בעלות הסתימה.

מאוחר יותר, כך טוענים ה"ה מימון, הביא התובע אינסטלטור, אותו אדם שביצע את העבודות של הנחת הביוב בזמנו, והתובע טען כי לדברי האינסטלאטור, בעת בניית הבית נשבר הצינור בחצר התובע על ידי בובקט שעבד שם, הקבלן בזמנו (לפני 8 שנים, בעת בניית הבית) בחר שלא להחליף את הצינור ועטף אותו בניילון, והתובע בעצם התכוון לתבוע את הקבלן אך לאור ההתיישנות ירד מהעניין.

8.בדיון שמעתי את כל הצדדים, וכן את השכנה ואת אותו אינסטלאטור.

הוצגו בפני תמונות של מקום הנזק, הוצגה חשבונית של חברת הביובית (חכמון גבאי בע"מ) שבה נאמר שהסתימה נגרמה עקב קריסה ושבר בצינור בגלל חול ופסולת בניין.

האינסטלאטור אמור שהצינור קרס תחילה ואחר כך פסולת הבניין נכנסה לצינור עקב הקריסה.