- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אברבוך ואח' נ' Otkritie International Investment Management LTD ואח'
|
ע"א בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
9474-16
18.2.2018 |
|
בפני הרכב השופטים: 1. י' עמית 2. ג' קרא 3. י' וילנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערים: 1. אברבוך רונן 2. אברבוך מרים עו"ד צביקה מצקין עו"ד אלרן שפירא בר-אור |
המשיבים: 1. Otkritie International Investment Management LTD 2. Otkritie Securities Ltd 3. JSC Otkritie Financial Corporation עו"ד גד טיכו עו"ד אלון קנטי |
| פסק דין | |
השופט י' עמית:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' אברהמי), בו נתקבלה תביעת המשיבות לאכיפת פסק חוץ שניתן נגד המערערים באנגליה.
- המשיבות הגישו נגד המערערים ואחרים תביעה באנגליה בגין מעשי הונאה ומרמה בהיקפים אדירים. בראשית שנת 2014, בתום הליך מורכב שבסיומו נכתב פסק דין האוחז כ-200 עמודים (להלן: פסק החוץ), בית המשפט באנגליה פסק כי על שני המערערים לשלם למשיבות סכום של כ-160 מיליון דולר (אציין כי בפסק החוץ המערערים כונו בשמותיהם הקודמים – רוסלאן פינאייב ומריה קוברסקה; וכי במרבית הסכום חב המערער, בעוד שהמערערת חבה בחלקו הקטן).
המערערים, זוג נשוי, מחזיקים באזרחות רוסית/לטבית וכן באזרחות ישראלית, ואין חולק כי הם מתגוררים כיום בישראל. על רקע זה, פנו המשיבות לבית משפט קמא בבקשה לאכוף את פסק החוץ בישראל.
- ההליך בבית משפט קמא התארך והסתרבל. ההליך נמשך כשנתיים וחצי, וכלל שני סיבובי הוכחות ושורה של בקשות להגיש ראיות נוספות לאחר תום שלב הראיות. כפי שציין בית משפט קמא, ההליך "התאפיין בטיעונים רבים ובקשות ביניים רבות ומגוונות. ניתנו בו למעלה מ-255 החלטות, וזאת מבלי למנות החלטות שניתנו בהליכים ערעוריים שנפתחו בבית המשפט העליון, הליכי ערעור (בבית משפט זה) על החלטות רשמים, והליכים נוספים שהתנהלו בבית משפט זה בתיק אחר שהצדדים בעלי דין בו" (פס' 6 לפסק הדין; עוד על "הפעילות הענפה" ו"ההשלמות הראייתיות" שבוצעו בתיק, ראו הפירוט בפס' 19-18). בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי הוציא תחת ידו פסק דין מקיף ומנומק, בו דחה את טענות המערערים אחת לאחת, וקבע כי כל תנאיו של חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: חוק אכיפת פסקי חוץ או החוק) מתמלאים. לאור היקף ההליך ומכלול הנסיבות, המערערים חויבו בהוצאות המשיבות בסך 450,000 ₪.
- ערעורם של המערערים לבית משפט זה התבסס על שני ראשים. האחד, כי פסק החוץ אינו ממלא אחר התנאי הקבוע בסעיף 3(2) לחוק, המאפשר הכרזה על פסק חוץ כאכיף רק אם הוא "אינו ניתן עוד לערעור". לטענת המערערים בסיכומיהם, ביום 21.11.2016, כחודש לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא, המערערת הגישה לבית המשפט בערעורים באנגליה בקשה להארכת מועד ומתן רשות ערעור על פסק החוץ, וזו התקבלה. מכאן טענתם כי פסק הדין עודנו ניתן לערעור, ולפיכך אין בית המשפט בישראל רשאי להורות על אכיפתו.
טענה זו, לוּ היתה נכונה, ייתכן שהיה בה ממש. דא עקא, שבדיעבד התברר כי החלטת בית המשפט לערעורים באנגליה עליה נסמכו המערערים, בוטלה ביום 16.6.2017, כחודש וחצי לפני שהמערערים הגישו את סיכומיהם בערעור (נימוקי ההחלטה ניתנו ביום 11.10.2017). מוסכם אפוא על הצדדים כי טענה זו של המערערים הפכה בלתי רלוונטית, והיא נזנחה על ידם. בנסיבות אלו, איני רואה להידרש לטענות המשיבות לחוסר תום לב מצד המערערים בגין העלאת הטענה והאופן בו עדכנו את בית משפט זה על אודותיה.
- הראש השני של הערעור מתמקד בהוראת סעיף 3(3) לחוק, ולפיה על החיוב בפסק החוץ להיות "ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל". לשיטת המערערים, יש לפרש הוראה זו כדרישה להוכיח את אפשרות אכיפתו בפועל של פסק החוץ, הן מבחינה משפטית, הן מבחינה אופרטיבית. ואולם, לטענת המערערים, אף שיש להם נכסים בחו"ל, הרי שכלל אין להם נכסים בישראל, ועל כן לא ניתן לומר כי פסק הדין הוא בר אכיפה מבחינה אופרטיבית. לעניין זה, המערערים טוענים כי הנטל להוכיח שניתן יהיה להיפרע מהם בישראל רובץ על כתפי המשיבים, וכי בית משפט קמא לא פירט מהן הראיות שהביאו אותו לדחות את טענתם בדבר היעדר נכסים ובדבר היעדר אפקטיביות של הליך אכיפת פסק החוץ. לשיטת המערערים, העיקרון של אפקטיביות האכיפה, נועד לחסוך משאבי שיפוט מקום בו ממילא לא ניתן יהיה לאכוף את פסק החוץ, ואין מקום לנקיטת הליכי הוצאה לפועל, אך ורק לצרכי "ענישה" וללא תוחלת גבייה. כך, נטען כי אכיפת פסק החוץ נועדה, בין היתר, למנוע מהמערערים לצאת מן הארץ במסגרת הליכי הוצאה לפועל או הליכי פשיטת רגל, כצעד עונשי גרידא, על אף שידוע למשיבות כי אין למערערים נכסים בישראל.
- מנגד, המשיבות טוענות, בין היתר, כי בפסק החוץ נקבע שהמערערים ברחו לישראל כשברשותם יהלומים בשווי מיליוני דולרים, והמשיבות אף הביאו ראיות בבית משפט קמא כתימוכין לקביעה זו; כי מבקש האכיפה הוא שנוטל על עצמו את הסיכון שפסק החוץ לא ייאכף בצורה אפקטיבית, ואין הנתבע רשאי להעלות טענה להעדר אפקטיביות; כי די בכך שהמערערים נמצאים בישראל כדי להצדיק את אכיפת פסק החוץ; כי בכוונת המשיבות לנקוט הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל נגד המערערים, מה עוד שהליכי פשיטת רגל אינם מוגבלים לנכסים הנמצאים בישראל; וכי טענת המערערים נעדרת עיגון בלשון החוק ואף אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
