אבראהים נ' שחאדה ואח'

נגד

צד ג'

סברין יאסין

ע"י ב"כ עוה"ד דוננפלד אורית

פסק דין

1.תביעות אלו, שהדיון בהן אוחד, עניינן נזקי רכוש אשר נגרמו למכוניות התובעים כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה בכפר יאסיף , בכביש 70 ביום 7.5.08 (להלן:"התאונה"). אין מחלוקת כי מכוניות התובעים חנו בצד הדרך, לצד נתיב הנסיעה צפונה כשהן עומדות מאחורי מדרכה, במקום מותר לחניה. התובעים לא היו בתוך המכוניות בעת התרחשות התאונה. אין מחלוקת כי התובעים אינם נושאים באחריות כלשהיא להתרחשות התאונה וזכאים לפיצוי בגין נזקיהם.

2.מכונית התובע בת.א. 4913-07-08 מר סמר איברהים, מסוג דייהו נושאת מ.ר. 4931-07-08 (להלן: "מכוניתו של מר סמר"), הוכרזה על פי חוות דעת השמאי כאובדן כללי וערכה בניכוי ערך השרידים 17,100 ₪. הנתבעים וצד ג' אינם חולקים על חוות דעת השמאי אלא על התביעות הכספיות הנוספות של מר סמר.

3.מכונית התובע בת.א. 12612-07-08 מר דיראווי עאסם, מסוג רנו נושאת מ.ר. 11-002-16 (להלן: "מכוניתו של מר דיראווי"), הוכרזה על פי חוות דעת השמאי כאובדן כללי וערכה בניכוי ערך השרידים 11,400 ₪. הנתבעים וצד ג' אינם חולקים על חוות דעת השמאי אלא על התביעות הכספיות הנוספות של מר סמר.

4.הנתבעת 1 נהגה בעת התרחשות התאונה במכונית מסוג סובראו מ.ר. 75-148-23 (להלן: "מכונית הנתבעת"). אין מחלוקת כי מכונית הנתבעת נסעה בנתיב הנגדי, מצפון לדרום, סטתה ממסלולה, חצתה את שטח ההפרדה עברה מעל המדרכה ופגעה במכוניות התובעים. הנתבע 2 הינו הבעלים של מכונית הנתבע, יש לציין כי כלפיו לא הועמדה כל עילת תביעה, על אף שהוא נתבע. הנתבעת 3 הינה מבטחת מכונית הנתבעת בביטוח צד ג' בעת התרחשות התאונה.

5.הנתבעת טוענת כי היא נאלצה לסטות ממסלול נסיעתה באופן פתאומי על מנת לנוס והציל עצמה ממכונית צד ג' אשר פרצה לפתע לכביש לתוך נתיב נסיעתה. על פי גרסתה של הנתבעת, הרי שצד ג' פרצה לכביש כשהיא יוצאת מתחנת דלק ומבקשת לפנות שמאלה. היא לא צייתה לתמרור תן זכות קדימה המוצב בכיוון נסיעתה.

צד ג' נסעה בעת התרחשות התאונה במכונית מסוג מ.ר. 817067 0ללהן: ""מכונית צד ג'").

צד ג' מכחישה את המיוחס לה מכל וכל.

6.לבית המשפט הוגש תיק החקירה המשטרתי (נ/1). כמו כן העידו הנתבעת, ואחיה אשר נסע עמה במכונית. צד ג' ועוד עד אשר הוזמן על ידי הנתבעים, אשר על פי עדותו היה עובר אורח שראה את התאונה. כמו כן העיד הנתבע 2 בעל מכונית הנתבעת, אביה של הנתבעת.

7.יש להכריע עובדתית האם צד ג' אכן יצאה אותה העת מתחנת הדלק וגרמה לסטייתה של הנתבעת ממסלול נסיעתה. על בסיס הכרעה זו יש לדון בחלוקת האחריות בין הנתבעת לצד ג'. בנוסף, קיימת שאלת היקף הנזק, ביחס למרכיבים אשר אינם כלולים בחוות דעת השמאי.

8.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בתשריטים אשר שורטטו על ידם ובתיק החקירה, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת הגרסה על פיה צד ג' אכן הייתה מעורבת באירוע. יכול, ולא הייתה מודעת לכך, שכן אל היה כלל מגע בין מכוניתה ליתר המכוניות ולא הסבה תשומת ליבה לאחור לאחר שהשתלבה בתנועה.

קביעתי זו נסמכת בעיקר על הנימוקים הבאים:

א.עד הראיה מר סלימאן מטאנס, העיד על אופן התרחשות התאונה על פיו מכוניתה נתבעת הגיעה מצפון, צפצפה צפצוף ארוך למכונית צד ג' אשר יצאה מתחנת הדלק. מכונית הנתבעת סטתה ממסלולה על מנת להימנע מפגיעה במכונית הנתבעת, ולאחר מכן איבדה שליטה. הוא העיד כי עוד באותו היום אביה של הנתבעת לקח ממנו את הפרטים שלו ואין לוה כרות קודמת עם הצדדים.

ב.אופן התרחשות התאונה מתואר על ידי הנתבעת תואם את השרטוט שנערך כעל ידי בוחן התנועה על בסיס ממצאים אשר מצא בזירת התאונה.

ג.אין כל הסבר אחר מדוע מייחסים את הכניסה לכביש דווקא לצד ג' ולא לנהג אחר. הנתבעת העידה במשטרה כי מדובר בדייהו לבנה. וכי מנהל תחנת הדלק מסר לה את מספר הדייהו. צד ג' אכן מאשרת כי מאלה דלק וייצאה באותו כיוון באותו מועד.

ד.לכאורה מתעוררת בעיה. אם צד ג' פרצה לכביש לצורך פניה שמאלה. כיצד עקפה אותה הנתבעת בתוך הצומת. שהרי, אמורה הייתה הנתבעת במצב אשר כזה להיפגע ממכוניתה של צד ג'. עניין זה מקבל תשובה בעדויות הנתבעת וצד ג'. הנתבעת מבהירה כי ראתה את מכונית צד ג' נכנסת לצומת, צפרה לה והיא עצרה בתוך הצומת. כך שעקפה אותה מצד שמאל, בתוך הצומת. גם צד ג' מעידה כי נכנסה לצומת בזהירות, וכי עצרה על מנת לתת זכות קדימה. יכול והעצירה אכן הייתה בתוך הצומת.