אבראהים נ' יוסף ואח'

החלטה

ניתנה כבר החלטה בבקשה דומה שהגיש התובע להארכת מועד להגשת תצהירים ולדחיית מועד הדיון, והבקשה נדחתה מהטעמים שפורטו באותה החלטה. בנסיבות אלו, לא היה מקום להגשת בקשה חוזרת לדחיית מועד הדיון שבמהותה דומה לבקשה הקודמת. הדרך להשיג על החלטה שכבר ניתנה אינה בהגשת בקשה חוזרת לאותו בית המשפט, אלא בהגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר רק אם השתנו הנסיבות או שהתגלתה למבקש עובדה שלא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה קודם להגשת הבקשה הקודמת. המבקש אינו מצביע בבקשתו החדשה על עובדה כלשהי שלא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה לפני הגשת הבקשה הקודמת. על כן, דין הבקשה להידחות על הסף.

יתרה מכך, דין הבקשה להידחות לגופה. כפי שצוין בהחלטה הקודמת, ההוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית ניתנה לפני כשבעה חודשים. אין בבקשה החדשה פירוט של המאמצים שננקטו על ידו במטרה לחתום על תצהיר, לא הוסבר האם הוא ביקש להוציא היתרי כניסה לתחומי המדינה, מתי הוא ביקש ומה הייתה התשובה. כמובן הוא אף לא צירף אסמכתאות המעידות על הניסיונות שננקטו על ידו, אם היו כאלה, לצורך קבלת היתר כניסה. יתרה מכך, התובע לא הסביר מדוע בא כוחו לא דאג לבקר אותו בביתו לצורך החתמתו על תצהיר עדות ראשית ומדוע הוא נכון לעשות כן רק היום סמוך לפני ישיבת ההוכחות ולאחר שהבקשה הקודמת לדחיית מועד הדיון נדחתה.

התנהלות זו של התובע אינה יכולה להתקבל, ולא ניתן להכשירה בכל דרך שהיא. התנהלות זו גורמת לבזבוז זמן שיפוטי יקר, לפגיעה במשאבי מערכת בתי המשפט שבלאו הכי מדוללים, וגורמת נזק למערכת עצמה ולציבור המתדיינים.

אשר על כן, הבקשה נדחית. שקלתי אם לחייב את התובע בהוצאות לאוצר המדינה עקב הגשת בקשה חסר יסוד זו, אך בסופו של יום החלטתי שלא לעשות כן לפנים משורת הדין.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ב, 05 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.