אבנר ואח' נ' עיריית תל אביב

החלטה

מהות הבקשה

בקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית כנגד עיריית תל אביב בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ו"הבקשה"). עניינה של הבקשה אופן סיווגן של מכבסות בתחומי העיר תל אביב – יפו, לצורך חיובן בארנונה.

הסעדים המבוקשים בבקשה הם מתן צו המורה למשיבה לקבוע כי סיווגן של מכבסות בצו הארנונה הינו "בתי מלאכה" לפי סעיף 3.3.1 לצו ולהורות למשיבה להשיב לחברי הקבוצה התובעת את הסכומים שנגבו מהם עקב סיווג שגוי במשך השנתיים שקדמו לבקשה. זאת, לאחר שבשנת 2011 סיווגה העירייה את עסקם של המבקשים תחת סיווג סעיף 3.2 לצו, "בניינים שאינם משמשים למגורים" ובשנת 2012 תחת אותו הסיווג, שעודכן על-ידי המשיבה, בעקבות פסק-הדין בעניין מרסייה (ראו בהמשך) ונקרא כעת "בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר".

הקבוצה התובעת מוגדרת בבקשה ככוללת את כל המכבסות הפועלות בתחום תל-אביב או שפעלו במהלך השנתיים קדמו ליום הגשתה של הבקשה.

המבקשים טוענים, כי הסיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים" – סעיף שיורי הכולל, החל מצו הארנונה לשנת 2012 גם משרדים, שירותים ומסחר, אינו הולם את אופי העבודה במכבסות, המתאים יותר לסיווג "בתי מלאכה".

רקע עובדתי

1.המבקשים מנהלים מכבסות בנכסים המצויים בתל-אביב. ביום 25.5.11 הגיש המבקש 1 השגה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976, במסגרתה נטען כי בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בבר"מ 4021/09 מנהל הארנונה של עריית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע"מ (20.12.10) (להלן: "עניין מרסייה"), יש לסווג את השימוש בנכס לעניין קביעת תעריף הארנונה כבית מלאכה לפי סעיף 3.3.1 לצו.

ביום 2.6.11 דחתה המשיבה את ההשגה, כדלקמן:

"...בביקורת שנערכה בנכס ביום 31.5.11 נמצא שאין הפעילות הנעשית בנכס עולה בקנה אחד עם הגדרת הסעיף הנ"ל, דהיינו אין המדובר בבית מלאכה. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, ולמען הסר ספק יובהר, כי פסה"ד המצוין במכתבך [פסה"ד בעניין מישל מרסייה – ד.א] דן בסוגייה ספציפית של סיווג "מספרה" בהתאם לצו הארנונה של עיריית תל אביב, ואין בו קביעה פוזיטיבית לסיווג נכסים כדוגמת הנכס שבהחזקתך. לפיכך, הריני דוחה השגתך..."

על החלטה זו הגישו המבקש ערר אשר נדחה בהמשך, לבקשתו, ללא צו להוצאות.

המבקש 2 הגיש אף הוא השגה וערר לגבי שנת 2011, ההשגה נדחתה על ידי המשיבה, והערר נדחה אף הוא לבקשתו, ללא צו להוצאות.

השגותיהם של המבקשים לשנת 2012 נדחו גם הן. המבקשים הגישו עררים לשנת 2012 והם תלויים ועומדים בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב – יפו, לאחר שהדיון בהם הושהה, בהסכמת הצדדים.

2.בשנת 2010 עמד התעריף לסיווג "בתי מלאכה" על סך 141.45 ₪ למ"ר ואילו התעריף לסיווג "בניינים שאינם מגורים" על סך 323.78 ₪ למ"ר.

בשנת 2011 עמד התעריף לסיווג "בתי מלאכה" על סך 143.43 ₪ למ"ר ואילו התעריף לסיווג "בניינים שאינם למגורים" על סך 328.31 ₪ למ"ר.

3.בתביעה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים ביום 7.2.12, תובעים המבקשים לקבוע כי סיווג השימוש הנכון למכבסות הינו 'בתי מלאכה', לפי סעיף 3.3.1 לצו הארנונה ולהורות לנתבעת להשיב להם את הסכומים אשר גבתה מהם ביתר עקב סיווג השימוש השגוי, בתוספת הצמדה וריבית כחוק.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים את הבקשה נשוא החלטה זו - לאשר את התובענה כייצוגית, בהתאם לסעיפים 8-9 לחוק תובענות ייצוגיות, להגדיר את הקבוצה התובעת: כל המכבסות הפועלות בתחום העיר תל אביב – יפו או שפעלו במהלך השנתיים שקדמו ליום הגשת הבקשה, וליתן את הסעדים שנתבעו בתביעה.

תמצית טענות המבקשים

4.טענתם המרכזית של המבקשים, כי הפעילות בנכסים מתאימה יותר לסיווג כ"בית מלאכה" לעניין צו הארנונה שכן, במכבסה מתקבלים מוצרי טקסטים מלוכלכים, עליהם מבוצעות מלאכות כגון ניקוי, ייבוש, גיהוץ, קיפול אריזה וכיוב'. המלאכות מבוצעות ידנית, תוך תפעול מכונות ושימוש בחומרים שונים. מלאכתם של הכובסים היא מלאכת כפיים, המתבצעת בעמידה וכוללת הרמת ערימות של פריטי טקסטיל תוך כפיפות חוזרות ונשנות. מן המכונות נפלט חום רב, הסביבה מסוכנת ורוויה בחומרים כימיים המדיפים ריחות חריפים, והאוויר רווי לחות. על כן, יש לסווג מכבסות כ"בתי מלאכה" ולא כ"בניינים שאינם משמשים למגורים", כפי שהמכבסות מסווגות כעת.