החלטה
1.ביום הגישו ב"כ הצדדים הודעתם לעובדות המוסכמות הבאות:
א. בתקופה הרלוונטית לתביעה כ- 6 שנים התובע שימש כמנכ"ל פלטכניקה ניצנים אגש"ח בע"מ שמשרדיה מצויים בניצנים, על פי חוזה עבודה אישי מיוחד.
ב. ביום 9.4.06 עסק בהכנות אינטנסיביות לקראת ישיבת מועצת מנהלים מיוחדת, שתוכננה להתכנס בשעות הצהריים של אותו היום, במשרדי פלטכניקה בניצנים.
כשבועיים קודם לכן סוכם בין התובע למעביד כי יפרוש מתפקידו כמנכ"ל, ולפיכך, נקבע קיומה של ישיבת מועצת מנהלים מיוחדת למועד ה- 9.4.06 בשעות הצהריים, כאשר הנושא העיקרי על סדר יומה של ישיבה מיוחדת זו, היה דיון מסכם בתפקודו, משך שש שנות פעילות, חוות דעת מסכמת של מועצת המנהלים, מציאת מחליף עבורו, סיכום מועד הפרישה ותנאי הפרישה, לרבות דיון בדו"חות הכספיים השנתיים.
ג. בנסיבות אלה מובן כי היה מאד נרגש ומתוח באותו יום לקראת הישיבה שתוכננה. לפיכך יצא מביתו בלא שאכל או שתה, נסע ישירות לאולם התצוגה של פלטכניקה בהרצליה. שם היה בכוונתו לאסוף ולהכין את מלוא המסמכים והחומר שנדרש לקיום הישיבה שתוכננה לרבות, ניתוח הדו"חות הכספיים, לגבי פעילות החברה. בכוונתו היה לשהות עד השעה 11:00 באולם התצוגה בהרצליה ובשעה 11:00 לצאת לדרכו למשרדי החברה בניצנים, שם תוכננה הישיבה לשעה 14:00.
ד. היה נרגש ומתוח וכן נתון בלחץ רב להכנת מלוא החומר הנדרש עבור הישיבה, המסכמת שש שנות פעילות. תוך כדי ההכנות ראה כי לא יכול לסיים מלוא ההכנות לקראת הישיבה ולחצו גבר, תוך שהוא עושה מאמץ להמשיך ולעבוד במהירות. בתוך כך המשיך עבודתו ללא שהכניס דבר לפיו, מזון או שתייה, מזה שעות. לפתע חש סחרחורות וראה שחור בעיניו. ככל הנראה אז התעלף ונפל על הרצפה כשהוא נחבט קשות בראשו, פונה לביה"ח שם התעורר ומצא עצמו במצבו. מובן שבנסיבות אלה לא הגיע לישיבת מועצת המנהלים.
ה. בעקבות הפגיעה פונה מיידית לביה"ח מרכז רפואי רבין, שם אושפז עד ליום 11.4.06.
ו. לטענת התובע, בעקבות החבלה בראשו והתאונה לעיל מיום 9.4.06 נגרמו לו פגיעה קשה בראיה, כפל ראיה, אבד לו חוש הטעם, חולשה כללית, סחרחורות, חוסר יכולת להתרכז ותפקודו היומיומי נפגע.
2.בהתאם לבקשת הצדדים (למינוי נוירואופתלמולוג) מונתה ד"ר רות חונא-בר-און כמומחה-יועץ רפואי והוצגו לה העובדות המוסכמות.
בחוות דעתה קבעה המומחית (חוו"ד שהתקבלה ב- 20/08/09) כדלקמן:
"מדובר בגבר שב-9.4.06 סבל חבלת ראש תוך התעלפות לאחריה מתוארת כפילות ראייה אלכסונית. באשפוז בבדיקתו על ידי דר' אלמוג (נוירואופתלמולוג – בי"ח מאיר) סוכם כפגיעה צו צדדית מינימאלית של עצב IV. במכתב השחרור ממחלקה פנימית והן ע"י ד"ר אלמוג, מצוין שמר גזית דיווח על שיפור סובייקטיבי ואף שוחרר עם המלצה לביקורת חוזרת במידה והכפילות חוזרת. כעבור חודש וחצי ב- 29/5/06 נבדק בבי"ח איכילוב על ידי ד"ר קסלר – נוירואופתלמולוגית ונמצא כסובל מהפרעה בעצב IV מימין. עם סטייה של PD7. בבדיקת הביקורת על ידי ד"ר קסלר ב- 29/10/06 מתואר שיפור ניכר ובבדיקת HESS (תבחין HESS שמבוצע במרחק 0.5 ב' ובודק את טווח התנועה של כל עין וכך מקבלים את מגבלת העין הפוזלת בהתאם למגבלות פעילות השריר הפגוע) שביצע ב-29.10.06 ניתן לראות הפרעה מינימאלית אם בכלל.
כעת, בבדיקתו במרפאתי ב- 20.7.09, שלוש שנים לאחר הטראומה אין עדות להפרעה כלשהי בתפקוד עצב IV (תואם לשיפור שנצפה כבר במעקב באיכילוב). לכן גם במשקפי הפריזמה (משקפים הכוללים מרכיב מסיט על מנת ששתי העיניים תראינה אותה דמות וכך מונעים כפילות) אינם מתאימים יותר וגורמים לכפילות.
חולשה בתפקוד עצב רביעי (IV) גורמת לירידה בטווח פעילות השריר האלכסוני העליון של העין באותו צד ולהגבלה בהורדת העין למטה ופנימה ולכן מתקבלת בעין דמות נוספת המוסטת למטה או באלכסון, הדבר גורם לאדם הסובל לנסות ולהתגבר על הכפילות על ידי הטית ראש (שלא נצפתה בבדיקה), וכן לסטיית מבט אנכית בתבחין כיסוי (שלא קרתה) וכן בסטייה אלכסונית בבדיקת הקרקעית – excyclotorsion (שלא נמצא בבדיקתו). אחת מדרכי הטיפול, למניעת הכפילות הינה תוספת פריזמה לעדשת המשקפים, תוספת גורם מסיט – במקרה זה כלפי מטה כדי שבשתי העיניים תתקבל אותה דמות. כעת בבדיקה הפריזמה יצרה סטייה מאחר ואינה מתאימה יותר.
מסקנתי, אין שום ממצא חולני אובייקטיבי שיתמוך בתלונותיו לגבי הקושי בקריאה בשל קיום כפילות אלכסונית. הן מבחינת תנועת העיניים, חדות הראייה ותגובת האישונים.
מאחר ולא נמצא כל ליקוי בבדיקת מערכת הראייה שלו יוצא בזה כי אין נכות, אי לכך אין צורך בדיון לגבי גורם חבלתי או אחר".
3.סיכומי התובע הוגשו ביום 13.2.11 ובהם עתר לקבלת התביעה ולחילופין, אם יסבור בית הדין כי נותר ספק בדבר הקשר הסיבתי לעובדות – כי ימונה מומחה רפואי בתחום אחר.
סיכומי הנתבע הוגשו ביום 23/02/11 ובהם עתר לדחיית התביעה וכי אין מקום לעתירה החלופית של התובע משאין קשר בין הסחרחורת שגרמה לנפילתו בעבודה.
4.עם שוב האב"ד מביה"ד ומשהובא התיק עצמו בפנינו – ניתנת עתה הכרעתינו.