אבן-חן נ' זרגרי

החלטה

המבקשת הגישה בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות "מטעמי זהירות בלבד" .

בתצהיר התומך בבקשה טענה המבקשת כי הינה אישה חרדית ולה 8 ילדים, אין כל השכלה, איננה מעודכנת בחוקים המשפטיים וכי אין לה ידיעה אם קיבלה את טופס ההזמנה מלשכת ההוצל"פ ואין לה ידיעה מה היא צריכה לעשות בגין כך ומה משמעות אותו טופס.

במסגרת חקירתה בפני במהלך הדיון הקודם הצהירה המבקשת לאחר שהוצג בפניה אישור המסירה כי איננה זוכרת אם היא חתמה על אישור המסירה ולאחר מכן השיבה כי חתימתה איננה מצויה על גבי אישור המסירה.

בהמשך לכך ביקש ב"כ המבקשת לחקור את פקיד המסירות אשר ביצע את המסירה, לטענת המשיב.

פקיד המסירות נחקר כיום על ידי ב"כ המבקשת.

לא מצאתי כי במהלך החקירה נסתר האמור באישור המסירה.

מאישור המסירה עולה כי האזהרה הומצאה לנמען כפי שרשום בדפוס על גבי אישור המסירה, הנמען הוא המבקשת, וכי הנמען חתם על האישור ואכן מצויה על גבי אישור המסירה הן חתימת פקיד המסירות כפי שהציג בפני והן חתימת המקבל.

מעבר לצורך אף צורף תצהיר מטעם פקיד המסירות, אם כי, נוכח הטענה כי הנמען חתם בפועל על אישור המסירה, לא היתה חובה לצרף תצהיר לענין זה.

אף התצהיר תומך באישור המסירה בו מצוין הנמען, בניגוד לנטען לענין זה ע"י ב"כ המשיב בסיכומיו, מצוין מקום ביצוע המסירה התואם את הכתובת הרשומה באישור המסירה גופו וכן מצוין מועד ביצוע המסירה וכי האזהרה נמסרה למבקשת.

התצהיר חתום ומאומת כדין.

באשר לסברת ב"כ המשיב כאילו התאריך המצוי על גבי אישור המסירה אינו תואם את התאריך הנקוב בתצהיר וכאילו מועד עריכת התצהיר מוקדם למועד ביצוע המסירה, לענין זה ראשית לא הובאה כל חוות דעת מטעם מומחה לכתב יד. שנית, מדובר בטענה המייחסת לפקיד המסירות מעשה חמור ויש להזהר בה .

על פניו לאורך רישום הספרות על גבי התצהיר הספרה 3 אכן נרשמה באופן דומה לספרה 1, אך יחד עם זאת שונה ממנה כפי שניתן לראות הן ברישום מועד המסירה בתצהיר, הן ברישום תאריך אישור התצהיר והן ברישום מספר ת.ז של פקיד המסירות בה מופיעה אף הספרה 3, בכל הפעמים הללו נרשמה הספרה 3 באופן דומה.

מכאן לא מצאתי כל דופי באישור המסירה או בתצהיר ואף לא לאור חקירת פקיד המסירות בפני היום.

מנגד, המבקשת כאמור מלכתחילה לא טענה בתצהירה כאילו לא חתמה על אישור המסירה אלא כי אין לה ידיעה אם קיבלה את האזהרה אם לאו.

טענת ב"כ המשיב, כאילו תצהיר המבקשת לא ניתן לאחר שהמבקשת עיינה באישור המסירה, הינה טענה עובדתית אשר נטענה על ידי ב"כ המבקשת בלבד ולא נטענה בתצהיר .

ממילא שומה היה על המבקשת לערוך תצהירה ובמיוד כשהוא מתייחס לשאלת ההמצאה, בשים לב לאישור המסירה הקיים בתיק ובאם אישור זה לא היה קיים אותה עת היה על המבקשת לטעון לענין זה.

מעבר לכך בחקירתה הנגדית כאמור טענה המבקשת מלכתחילה כי איננה זוכרת אם חתמה על אישור המסירה ורק לאחר מכן השיבה שחתימתה איננה מצויה על אישור המסירה.

לאחר ששמעתי הן את פקיד המסירות והן את חקירת המבקשת, מצאתי לקבל את גרסת פקיד המסירות לענין זה ולפיכך אני קובעת כי המסירה בוצעה כדין ביום 13.909.

מרישומי התיק עולה כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות היה 12.10.09 כאשר בקשת המבקשת הוגשה בפועל ביום 8.12.09 היינו מדובר באיחור של כחודשיים ימים בהגשת ההתנגדות.