אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.9.12, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה מיום 21.8.03 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 21.8.03 במהלך עבודתו כסוואר בנמל אשדוד.

3.בתאריכים 1/8/06 ו-14/11/06 הופיע המערער לפני ועדה רפואית לעררים, אשר קבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 15% לפי סעיף ליקוי 41 (4) (ב), בגין הגבלת התנועות בפרק הכתף.

על קביעה זו של הוועדה הגיש המערער ערעור לבית הדין בתיק בל (ת"א) 7344/06.

4.במסגרת הדיון אשר התקיים בתיק בל (ת"א) 7344/06 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר אף מצאה ביטוייה בפסק דין שניתן ביום 14.2.07, בו נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר אל הועדה על מנת שתבדוק מחדש את המערער בכתפו הימנית ותציין מהם טווחי התנועות ובהתאם לממצאי בדיקתה תקבע את אחוזי הנכות.  בנוסף, הוועדה תשקול הענקת נכות לפי סעיף 42 בגין פציעת שרירי הכתף.

לעניין הצוואר – הועדה תשקול מחדש עמדתה בנושא זה, לאור מסמך מיום 23.1.04 והמסמכים הרפואיים שעמדו בפניה.  אם הועדה תשנה את אחוזי הנכות, תשקול הפעלת תקנה 15".

5.בהתאם להנחיות שבפסק הדין מיום 14.2.07, התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המערער ביום 12.6.07, וקבעה כי היא אינה משנה את החלטתה הקודמת, הן בקשר לכתף והן בקשר לצוואר.

המערער הגיש לבית הדין ערעור על קביעת הוועדה מיום 12.6.07. הערעור, אשר נדון בתיק בל (ת"א) 5016/07, נדחה.

המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי.

במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור (בר"ע 154/08) הגיעו הצדדים להסכמה, אשר אף מצאה ביטויה בפסק דין שניתן ביום 7.5.08, בו נקבע כדלקמן:

"עניינו של המבקש, בקשר לפגיעה בצוארו, יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שהוועדה תתייחס באופן מפורש למסמך הרפואי מיום 23.1.04 אליו היא התבקשה להתייחס עוד בפסק דין קודם (הרשמת דגית ויסמן; בל 7344/06). כמו כן תתבקש הוועדה להתייחס למסמכים רפואיים נוספים בהם מוזכרים כאבים בצוואר ובהם מסמכים מיום 2.3.04, 22.3.05, 26.7.05, ובדיקת M.R.I מיום 11.6.06. בקשר לכך יצוין, כי אפילו לא מצאה הוועדה עדות לפגיעה בצוואר, מחובתה להתייחס למסמכים רפואיים".

6.בהתאם להנחיות שבפסק הדין מיום 7.5.08, ביום 4.6.08 התכנסה הוועדה שוב לדון בעניינו של המערער, וקבעה כי אין נכות צווארית הקשורה לתאונה הנדונה.

על קביעה זו של הוועדה הגיש המערער ערעור לבית הדין בתיק בל (ת"א) 4229/08. בפסק הדין שניתן בתיק ביום 17.12.08, נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה המקורי, על מנת שתתייחס לאישור רפואי מד"ר קרושינסקי מיום 18.1.04 ותשקול עמדתה בשנית.

7.בהתאם להנחיות שבפסק הדין מיום 17.12.08, ביום 12.1.12 התכנסה הוועדה שוב לדון בעניינו של המערער, וקבעה כי אין להכיר בכאבי הצוואר כתוצאה מהתאונה.

על קביעה זו של הוועדה הגיש המערער ערעור לבית הדין בתיק בל 13479-03-12. בפסק הדין שניתן בתיק ביום 20.6.12 (להלן: "פסק הדין") נקבע כי "עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית על מנת שתפעל על פי פסק הדין בתיק בל (ת"א) 4229/08. הוועדה תבהיר ותנמק קביעתה בהתייחס למצב הרפואי של המערער ערב הפגיעה, גיל המערער, קיבוע הכתף ונטילת תרופות ההרגעה לאחר התאונה. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויטענו טענותיהם בעניינים דלעיל, החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת".

8.בהתאם להנחיות שבפסק הדין מיום 20.6.12, ביום 11.9.12 התכנסה הוועדה בפעם החמישית לדון בעניינו של המערער. הוועדה קבעה כי היא סבורה מעבר לכל ספק כי כאבי הצוואר לא נגרמו עקב התאונה הנדונה.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.