אביתר חג'אני נ' מדינת ישראל

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת נ' בכור) ב-מ"ת 30676-02-18 מיום 25.6.2018 לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2. ביום 14.2.2018 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; יבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג–1973 (להלן: הפקודה); והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודה.

           על פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק קודם ליום 23.1.2018, קשר העורר קשר עם מעורבים נוספים, בבוליביה ובישראל, לייבא לישראל סמים במזוודה ולהעבירם לידיו. במסגרת הקשר סוכם כי אזרחית פרגוואי בשם רבקה פלורנסה מונטניה מונסיון (להלן: רבקה) תכניס לישראל את הסמים.

           בהתאם לכך, ביום 23.1.2018 נחתה רבקה בנתב"ג כשברשותה מזוודה ובה מוסלק בדופן כפול סם מסוג קוקאין במשקל 2.5 ק"ג נטו (להלן: המזוודה). עם נחיתתה נעצרה רבקה על-ידי משטרת ישראל, ופעולותיה להעברת המזוודה לעורר תועדו על-ידי משטרת ישראל.

           ביום 25.1.2018 תודרכה רבקה על-ידי אחד המעורבים מבוליביה להעביר את המזוודה לאדם בכתובת ברחוב ויצמן בהוד השרון. בנסיבות אלה, ולאחר שחלק מהסמים הוצאו על-ידי השוטרים לצורך בדיקתם במעבדה, נסעה רבקה למקום המפגש במונית, תוך שהעורר עוקב אחריה ברכבו לאורך נסיעתה, ובהגיעה למקום – ניגש אליה העורר ולקח מידיה את המזוודה כשהיא מכילה קוקאין במשקל של 1.423 ק"ג נטו.

3. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

4. בהחלטה מיום 16.4.2018 קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו, לצורך בחינת האפשרות למעצרו באיזוק אלקטרוני או שחרורו לחלופת מעצר.

5. ביום 2.5.2018 הוגש תסקיר המעצר בעניינו של העורר. במסגרת התסקיר צוין כי העורר נעדר עבר פלילי, אך בתקופה האחרונה חלה התרופפות ביכולתו להציב לעצמו גבולות ולהתמודד עם קשייו באופן נורמטיבי ומסתגל, ובחירותיו הסלימו לכדי המתואר בכתב האישום.

           עוד צוין בתסקיר המעצר כי העורר התקשה להעמיק בנסיבות מעצרו ובמעשים המיוחסים לו, וכי התייחסותו למעשים הייתה קונקרטית ושטחית, וניכר בה ניסיון ל"צמצום משמעותם של המעשים והיותם משקפים קשר עם עוברי חוק בעולם הסמים", כלשון שירות המבחן.