אביטן נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בת"א-יפו, אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערערת לאחר שביום 24.07.09 בדרך נמיר בת"א נהגה כאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 610 מק"ג אלכוהול מריאותיה.

בית משפט קמא הרשיע את המערערת, כאמור, לאחר שמיעת ראיות, ובהכרעת דינו קבע על סמך אותן ראיות ששמע כי מכשיר הינשוף, שהופעל במקרה זה, הופעל ע"י מפעילו עפ"י הנחיות המשטרה והוראות היצרן ובאופן מקצועי.

בית משפט קמא הצביע גם על חיזוקים ראייתיים, אשר שכנעו אותו שהמערערת אכן שיכורה הייתה עובר לנהיגתה, הן הודאתה בשתייה, הן ריח אלכוהול שנדף מפיה, הן העובדה שלא העידה עדת הגנה שצפוי היה שתעיד, חברתה אשר ישבה ברכבה. כל אותן קביעות עובדה שקבע בית משפט קמא אותן בחנתי, אינן מצדיקות התערבות.

הערעור על הכרעת הדין דינו דחייה, כאמור.

כך גם הערעור לעניין העונש. עם כל הצער שבדבר, ועם השתנות הנסיבות של המערערת, שבינתיים נישאה והינה אם לילד, אין בהללו כדי להצדיק שינוי מגזר דינו של בית משפט קמא, אשר לא היה קיצוני בחומרתו. עונש הפסילה היה במידת המינימום ויתר רכיבי הענישה לא חמורים הם.

ללא ספק, ענישה של שנתיים פסילה בפועל, בוודאי ענישה מעבר לכך היא ענישה כואבת, אך זו המטרה. המטרה היא שאנשים יפסיקו, בפירוש יפסיקו, לנהוג אחרי שהם שותים, בוודאי שיפסיקו לנהוג כשהם שתויים. אזכיר, אמנם החוק אינו אוסר על נהיגה בשתייה, אך למדתי בשבתי בתיקים אלה שבהרבה מאוד מקרים, אנשים אינם יכולים לאמוד את השפעת השתייה עליהם ולכן, ראוי שילמדו שאחרי שתייה לא לנהוג, הן בשל הסכנה שיש בכך והן בשל כך שהענישה של המעשה תהיה ענישה מחמירה. גם אם בית משפט קמא הטיל על המערערת 30 חודשים, כלומר, יותר מפסילת המינימום, עדיין אין מדובר בענישה שסוטה במידה בלתי סבירה מהעונש הראוי ולכן, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בענישה.

הערעור נדחה.

אם המערערת הפקידה את רישיונה, אין צורך בהפקדה נוספת.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"ב, 21/06/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: