אביטל נכסים (ח.כ.) בע"מ נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים ואח'

פסק דין

בפניי עתירה בה התבקש בית המשפט לבטל את החלטת הוועדה המחוזית הדוחה את תוכנית מספר 8491 ל"מתחם ניקופוריה", ולהורות על הפקדתה להתנגדויות הציבור; או לחלופין; לאפשר לעותרת לערור ולהביא את התוכנית בפני ועדת המשנה לעררים; או לחלופי חלופין; ליתן לוועדה המחוזית הנחיות תכנונית ברורות לגבי המקרקעין שלאחריהן תובא התוכנית לדיון חוזר בוועדה המחוזית.

ביום 10.3.14 הגישה העותרת הודעה על מחיקת העתירה ובקשה להחזר אגרה (להלן – הבקשה) וזאת עקב "...טענותיה המפתיעות של המשיבה 5 בכתב תשובתה, המכחישה את זכויותיה הקנייניות והתכנוניות של העותרת במקרקעין...". בתגובתם, הסכימו משיבים 1, 2 ו-4 למחיקת העתירה. עם זאת הדגישו, כי לא יסכימו לחידוש ההליכים התכנוניים או המשפטיים הנוגעים לתוכנית במועד מאוחר יותר. המשיבה 3, בתגובתה טענה כי בקשת העותרת מגלה כי זו באה לפתח בית המשפט בידיים לא נקיות, מבלי שגילתה לבית המשפט כל עילה להתערבותו בהחלטה מושא העתירה. לפיכך, סברה זו, כי יש לדחות העתירה ולא למחוק אותה. המשיבה 5, אשר כתב תשובתה היווה (לטענת העותרת) הזרז להגשת הבקשה, טענה כי טענותיה בכתב הבקשה לא חידשו לעותרת דבר אלא רק חשפו לבית המשפט את העובדות אשר לא גולו לו על ידי העותרת, בדבר ביטול הסכם הקומבינציה שבין השתיים. כן ביקשה המשיבה בתגובתה כי העתירה תימחק תוך חיוב העותרת בהוצאות. לאחר שקיבלה את כל תגובות המשיבים, ביקשה העותרת (ביום 12.3.14) להגיש תגובה לתגובתם. התרתי זאת. בתגובתה טענה העותרת, כי טענות המשיבה 5 הן "תמוהות וחסרות היגיון", שכן התכנית תשביח את מקרקעיה, וכי שיקוליה של המשיבה הם זרים, ופעולתה חסרת תום לב. כן טענה כי הסכם הקומבינציה לא בוטל אלא הוארך ואושרר על ידי הסכמים מאוחרים.

אציין כי ביום 13.3.14 ביקשה המשיבה 5 להגיש תגובה לתגובת העותרת. דחיתי בקשה זו ביום 16.3.14 מהנימוקים המופיעים בהחלטתי.

העותרת, כפי שהיא מציגה עצמה בעתירה, הנה "בעלת הזכויות במקרקעין נשוא העתירה בהתאם להסכם קומבינציה עם הפטריארכיה, המשיבה 5, והינה מגישת התכנית נשוא העתירה". המשיבה 5 היא בעלת המקרקעין. נכון לעת הזו, בין המשיבה 5 לעותרת קיים סכסוך בנוגע למקרקעין שהתוכנית נשוא העתירה מתייחסת אליה. מסמכים אשר צורפו לכתב התשובה של המשיבה 5 מלמדים כי בין הצדדים ניטש סכסוך באשר למקרקעין עוד בשנת 2004. עם זאת, המסמך האחרון שצורף לכתב תשובת המשיבה 5, באשר לסכסוך זה הוא משנת 2008. ברם; אין ניירת נוספת המצביעה על כך כי הסכסוך הקיים כיום הוא המשכו של זה שהיה קיים בשנים 2004-2008, ובין אלו פעור פער של חמש שנים. מנגד, העותרת צירפה לתגובתה הסכם משנת 2011 בין המשיבה 5 לצד ג', אשר במבוא לו מתוארת התקשרותה של המשיבה 5 עם העותרת כשרירה וקיימת. כמובן שאין בהסכם זה בכדי לקבוע מסמרות באשר לזכויות העותרת במקרקעין; אך יש בכך בכדי לערער את יסודות טענת היעדר ניקיון הכפיים של המשיבים.

בהתחשב בשלב הדיוני בו מצוי ההליך ומהותו, שבמסגרתו אינני נדרש להכרעה לגופו של עניין בדבר זכויות המקרקעין, וכאשר ברור שבין הצדדים סכסוך של ממש באשר לתוקפו של הסכם הקומבינציה, ומאחר והעותרת סיפקה הסבר לכך שלא הביאה בפניי את הסכסוך שבין השנים 2004-2008 אינני רואה לנכון לדחות את העתירה עקב אי גילוין של עובדות הנוגעות להליך (בג"צ 5498/03 מקמל נ' שר הבטחון, נז(6) 97, 101-102).

בהתאם לבקשת העותרת, וכמוסכם על מרבית המשיבים, אני מורה על מחיקת העתירה, ולא על דחייתה.

אשר להוצאות - הגם שלא התקיים דיון בעתירה, הרי שלאור העובדה כי הוגשו כתבי תשובה, אני מטיל על העותרת לשלם הוצאות בסך של 10,000 ₪ למשיבים 1, 2 ו-4 ביחד, וסכום זהה לכל אחד מהמשיבים 3 ו-5.

האגרה תוחזר לעותרת בהתאם לתקנות.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתנה היום, ט"זט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהיעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: