אבידן נ' תעיזי ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 5,579 ₪ (לא כולל אגרה ושכ"ט עו"ד), אשר הגישה התובעת, הגב' מלכה אבידן, נגד הנתבעות, הגב' תמר תעיזי ושומרה חברה לביטוח בע"מ, בקשר עם נזקים שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 6.6.2011 בכביש 44, לקראת צומת חולון.

במהלך הדיון שהתקיים בפני, בשים לב לנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, בהסתמך על החומר שבתיק ועל הדברים שעלו בדיון. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

הצדדים חלוקים בגרסאותיהם, למעט בכך, שהנתבעת נהגה ברכבה ופגעה מאחור ברכב בו נהגה התובעת. לגרסת התובעת, נהגה ברכב ירוק, והחבטה היתה חזקה מאד, וגם אם לא ניכר נזק בתחילה, הרי שלאחר בדיקה התברר שנפגע הפגוש האחורי, בחלקיו הפנימיים. לגרסת הנתבעת, נהגה התובעת ברכב לבן, וכלי הרכב בקושי נשקו זה לזה, באופן שלא נגרם נזק כלשהו. אעיר, כי בתצלומים שהוגשו, נראה הרכב כחול. הנתבעת גם סבורה, שמבנה הרכב המצולם אינו תואם את מבנה הרכב בו פגעה, לפי זכרונה. מטבע הדברים, הצדדים חלוקים גם בנזקים, ובאפשרות לייחסם לתאונה המדוברת.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, לרבות עיון בכלל חומר הראיות והשלכותיו על גרסאות הצדדים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה, בלא צו להוצאות, וכך אני מורה.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.