פסק דין
1. המבקשים הגישו עתירה מנהלית על מנת שבית המשפט יאפשר להם למכור בשוק החופשי שתי אחוזות קבר שרכשו בשנת 1999 בבית העלמין הישן בנהריה. נכון להיום, בית העלמין סגור, ובשל שינויים שבוצעו בו נמנע מהעותרים להיקבר באחוזות הקבר שרכשו. השאלה המרכזית לדיון – האם מתאפשרת מכירת אחוזות הקבר על ידי העותרים בשוק החופשי, לכל המרבה במחיר, או שמא יש להחזירם לחברה קדישא/המועצה הדתית תמורת השבת סכום הרכישה. הפער בין שני הסכומים יכול להיות גדול במיוחד, בשל כך שבבית העלמין אין הצע נוסף של אחוזות קבר והוא מסווג כ"סגור".
2. עובדות הרקע
2.1 העותר 1 (כיום בן 88) והעותרת 2 (כיום בת 86), התגוררו כ-50 שנה בעיר נהריה, וכיום מתגוררים ברחובות. העותרת 3 הינה בתם ומיופת כוח לטפל בעניינם.
2.2 העותרים ובני משפחתם שייכים למשפחת כוהנים.
2.3 ביום 14.10.99 רכשו העותרים שתי אחוזות קבר (להלן גם "חלקות קבר") בבית העלמין הישן בנהריה, לשימושם האישי בעתיד, תמורת סכום של 4,500 ₪ לכל אחוזת קבר.
2.4 בשנת 2002, כאשר מספר מקומות הקבורה שנותרו בו ירד מתחת לסף מסויים, הוכרז בית העלמין כסגור, ובשנת 2004 הוקם בית עלמין חדש תחתיו, בסמוך לקיבוץ כברי.
2.5 בבית העלמין הישן אין חלקת כוהנים, ומפאת מגבלות של טהרה, כוהנים אשר ביקשו ללוות את בני משפחתם למנוחה אחרונה היו משתתפים בטקס בסככת ההספדים.
2.6 לאחר שרכשו העותרים את חלקות הקבר, ערכו המשיבים 2-3 שינויים בבית העלמין, כך שהוסיפו שורות של קברים משני צדיו של שביל הגישה מהכניסה לבית הקברות ועד לסככת ההספדים. לפיכך, נמנעת כניסת כהנים דרך השביל, ואין דרך גישה אחרת לאחוזות הקבר שרכשו העותרים.
2.7 ביום 30.8.12 פנתה לראשונה העותרת 3 למשיב 1 בטענה שהשינוי שבוצע מונע כניסת כוהנים לבית העלמין כולו, וגם לסככת ההספדים, וביקשה להשיב לעותרים סכום המשקף את מחירן הריאלי הנוכחי של החלקות בבית העלמין הישן, או לאפשר להם להביא זוג שירכוש את החלקות במקומם. בתשובותיו מהתאריכים 27.11.12 ו-5.2.13, סירב המשיב 1 לבקשה, והציע לעותרים מספר חלופות, להן סירבו.
2.8 לעותרים הוצעה חלופה בבית העלמין החדש, או במקום הסמוך לגדר המערבית(מיקום בעייתי), אך ההצעות נדחו שכן לא היו הצעות הולמות בעיני העותרים.
3. טענות הצדדים
3.1 העותרים טוענים כי מדובר בבית עלמין סגור, והוראות רכישת קבר בחיים הקבועות בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] תשל"א 1971 אינן חלות עליו ככזה, ואין לגביו הסדרה בחוק בנושא מחיר רכישה או מכירה. נטען כי לאור השינוי שעשו המשיבות בבית העלמין, מבקשים העותרים למכור את אחוזות הקבר מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה חופשית ולכן יש להתיר להם למכור את חלקות הקבר באופן עצמאי, על פי מחירי השוק ובכך לשמר את זכותם הקניינית. עוד נטען כי אין קביעה בחוק שזכות המכירה שמורה לחברה קדישא בלבד,אין חיוב חוזי כזה, ואילוצם לקבל כנגד מכירת אחוזות הקבר רק את השבת הסכומים ששלמו בתוספת הצמדה פוגעת בזכותם. העותרים טוענים כי אם יוחזרו החלקות למשיבות הן תמכרנה בסכומים העולים פי ארבעה על הסכום שיוחזר לעותרים.
3.2 המשיב 1 סבור כי העתירה כנגדו צריכה להדחות על הסף בשל העדר סמכות עניינית, העדר עילה מנהלית ובשל השיהוי בהגשתה. המשיבים 2,3 טוענים להעדר נקיון כפיים ושיהוי בהגשת העתירה. לגוף הענין, מדגישים משיבים 1-3 כי על פי החוק הקיים רק "חברה לענייני קבורה" העומדת בתנאים שנקבעו בחוקים ובתקנות, מחזיקה ברישיון תקף, וכפופה לפיקוח הרגולטור (השר לשירותי דת) רשאית למכור חלקות קבורה. זאת, מתוך הכרה כי מכירת חלקות קבר בחיים ניתנת כשירות לציבור, ההכנסות ממנו אמורות לשמש אך ורק לטובת אחזקתם ופיתוחם של בתי העלמין, ולא כפעולת מכר מסחרית בשוק החופשי, שמטרתה הפקת רווחים כספיים מירביים. נטען כי חלקת קבר היא משאב ציבורי, ומשכך מיועדת גם תמורתה הכספית אך ורק לתכליות ציבוריות. יחיד ששוב אינו חפץ במשאב ציבורי זה, אינו רשאי לסחור בו והוא חייב להשיבו לרשות המוסמכת לענייני קבורה – כלומר לרשות הציבור. בבית עלמין סגור, בשל מיעוט ההכנסות ובעיית התחזוקה איפשר השר מכירת חלקות שנותרו בו במחיר גבוה מהתעריף הקבוע בחוק, אך התעריפים צריכים להקבע באופן שוויוני ואחיד, וועדת הפנים ואיכות הסביבה דורשת לראות תעריפים אלו קודם ההכרזה על הסגירה. העובדה שחוק שירותי הדת היהודים לא מוחל בחלקו על בית עלמין סגור, איננה מלמדת על ריק חקיקתי המאפשר לכל אחד לסחור בחלקות קבר בבית עלמין סגור, ללא פיקוח.
.
עוד נטען כי כל מכירה של חלקת קבר כפופה למשטר המחירים הקבוע בתוספות לחוק, כך שגם אם היה מותר לעותרים למכור את החלקות, הרי שהמחיר המותר היה המחיר על פי התוספת, שהוא נמוך משמעותית מתשלום ההשבה שזכאים העותרים לקבל מהמשיבות. נטען כי אין מדובר בזכות קניינית, אלא ברשיון להטמן בחלקות שמיקומן מפורש בשטר המכר. שטר המכר מציין במפורש כי אין לרוכש זכות למכור את החלקה לאחרים ואינו זכאי לקבל החזר עבור החלקה שנרכשה.
4. דיון
4.1 בית העלמין הישן בנהריה הוקם בראשיתה של המושבה, בשנות השלושים של המאה הקודמת. מקומות הקבורה התמלאו, ובשנת 2004 הוחלט על הקמת בית עלמין חדש במזרח העיר נהריה, בסמוך לקיבוץ כברי. בשנת 2002 הוכרז על ידי שר הדתות בית העלמין הישן בנהריה כבית עלמין סגור, מכח סמכותו לפי ס' 14(ז) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] התשל"א 1971 (להלן "חוק שירותי הדת"), בהתאם להמלצות המוסד לביטוח לאומי ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה. עם סיום הקמתו של בית העלמין החדש, בשנת 2009, הופסקה הקבורה בבית העלמין הישן (למעט לגבי נפטרים שרכשו חלקות בעבר) והחלה הקבורה בבית העלמין החדש.
4.2 את תרשים בית העלמין הישן ניתן לראות במב/1 . הטענה כי לאחר רכישת אחוזות הקבר על ידי העותרים, הוספו קברים בשני צידי השביל, איננה מוכחשת. גם העובדה שכניסת כוהנים לאחוזות הקבר של העותרים איננה אפשרית היום לא מוכחשת, למעט העובדה שמשיבות 2,3, טוענות כי האיסור אינו חל על כוהנים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אחים, הורים, בנים).
4.3 המסגרת הנורמטיבית