אבי טל נ' מר מרדכי

פסק דין

מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בקרית גת (כב' השופט ישראל פבלו אקסלרד) בת.א. 254/09, מיום 13.11.12, אשר קיבל את תביעת המשיב וקבע כי המערער הפר את התחייבותו, על פי הסכם שלא להתחרות עמו במשך שנתיים ועל כן חייב אותו בסכום הפיצויים המוסכמים. כמו כן, דחה את התביעה שכנגד, שהגיש המערער לחייב המשיב בתשלום סכום המס לו נדרש בעקבות הסכם העברת המניות שבין הצדדים, מחמת העדר הוכחה.

הצדדים היו בעלי מניות שותפים בחברה "פסגות משאבי אנוש בע"מ", שהתמחתה בהספקת כוח אדם למגזרים שונים, לרבות בתי מלון ברחבי הארץ.

ביום 6.11.08 חתמו הצדדים על הסכם המגבש התנתקות הצדדים מפעילותם המשותפת בחברה באופן בו מכר המערער למשיב את מניותיו בחברה והמשיב נותר כבעל מניות יחיד בחברה.

במסגרת אותו הסכם התחייב המערער, בסעיף 5 להסכם, שלא להתחרות בחברה ולא לנהל יחסי עבודה עם מי מעובדיה או ספקיה לתקופה של שנתיים ימים כאשר הוסכם על סעיף פיצוי מוסכם בנסיבות של הפרה.

עוד הוסכם, בסעיף 2 להסכם, כי ככל שיידרש המערער למס עקב עסקת העברת המניות הנדונה ישא המשיב בתשלום תוך 3 חודשים מיום השומה שתומצא לו.

המשיב בתביעתו, בפני בית המשפט קמא, טען כי המערער פנה ללקוח עמו הוא נמצא בקשרי עבודה (מלון הולידי אין באשקלון) וסיפק לו שירותים, ובכך נמצא מפר התחייבותו החוזית ועל כן דרש לחייבו בפיצוי המוסכם. מנגד דרש המערער, בתביעתו שכנגד, לחייב המשיב בתשלומי המס להם נדרש בגין הסכם העברת המניות הנדון וכן בפיצוי עקב אי תשלום במועד.

בית המשפט קמא קיבל את עמדת המשיב וקבע כי הוכח, במישור העובדתי, כי המערער פנה ללקוח של החברה ונתן לו שירותים באופן המגבש קיומה של הפרה. בהתאם, חייב המערער לשלם למשיב את סכום הפיצוי המוסכם, הנקוב בהסכם.

את התביעה שכנגד, שהגיש המערער כנגד המשיב, דחה בית המשפט קמא מאחר ולקביעתו לא הוכחה קיומה של שומה סופית בגין עסקת העברת המניות הנדונה באופן המקים למשיב חובת תשלום.

המערער בהודעת הערעור ביקש לצאת כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, אשר לטענתו שגה בהעדפת עדות המשיב ועדיו על פני גרסתו. עוד טען במישור המשפטי כנגד חוקיותו של סעיף הגבלת התחרות וכן טען לחילופין, להקטנת סכום הפיצוי המוסכם.

כבר בראשית הדיון בפני נחסמה דרכו של המערער מלטעון טענותיו המשפטיות דלעיל, מקום שכלל לא באו לדיון בפני הערכאה הדיונית.

כל שנותר בפני הוא הטיעון המבקש לצאת כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא.

חזרתי והפכתי בטענות המערער ולא מצאתי כל שגגה בקביעותיו של בית המשפט קמא. נקבע זה מכבר כי ערכאת הערעור תמנע מלהתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית ותעשה כן רק בנסיבות בהן מתקיים כשל לוגי של הסקת מסקנה עובדתית משלל הראיות הקיימות. כשל לוגי שכזה לא היה בנמצא.

בית המשפט קמא התייחס בפירוט רב לכל התשתית הראיתית שבאה בפניו זו של המשיב וזו של המערער ובשקלול הנתונים מצא לנכון להעדיף את טענות המשיב שקיבלו עיגון ראייתי בעדותה של אחת מעדות התביעה.

בקביעתו העובדתית לא מצאתי לנכון להתערב.

טענת הקיזוז שהועלתה בתביעה שכנגד נדחתה בדין בהעדר שומה סופית מטעם שלטונות המס. אין באמור כדי לחסום את המערער מלהציג בעתיד, בפני המשיב, דרישה מתאימה לתשלום, ככל שתמצא בידיו שומה סופית לגבי עסקה זו.

בהינתן האמור הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך של 10,000₪ .

סכום הפיקדון יועבר למשיב, באמצעות בא כוחו, על חשבון ההוצאות שנפסקו.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.