אבטיסיאן ארתור נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

החלטה

1.תביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון מהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 84א לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחייה מתאריך 2.3.08 בנימוק כי מבירור תנאי עבודתו לא הוכח כי התובע נחשף לרעש מזיק העולה על המותר בהתאם להוראות סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה.

כמו כן, צוין במכתב הדחייה כי גם אם חלה החמרה במצב שמיעתו של התובע מאז 3/06 (מועד דחייה קודמת של תביעת התובע בגין ליקוי שמיעה), הרי החמרה זו היא תוצאה של מצבו הרפואי של התובע ולא תוצאת תנאי עבודתו ולחילופין השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

מסיבות אלה גם צוין במכתב הדחייה כי אין מקום להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה.

2.כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו ובכתב התביעה טען התובע כי עבד כרתך/מסגר במקום עבודה ששמו "י.ע.צ. צפריר – אבנר – עבודות מתכת" וכי במסגרת עבודתו אצל מעביד זה ואצל מעבידים אחרים נחשף לרעש מזיק. כמו כן, טען התובע כי בעת שעשה שימוש בקסדת מגן לריתוך לא יכול היה להשתמש במגיני אוזניים רגילים.

התובע הוסיף וטען בכתב התביעה כי האודיו גרמים לאחר עבודתו של התובע ברעש מזיק שונים ממצאי בדיקת השמיעה שנערכה לו בשנת 1996, ושינוי זה אינו מולד.

3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחייה וציין את הנתונים הבאים:

א.התובע הגיש תביעה קודמת בתאריך 2.3.06, להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה ביחס לעבודתו אצל מעסיק בשם "י.ע.צ – עבודות מתכת" ותביעתו זו נדחתה במכתב דחייה מ-8.3.06 בנימוק כי כושר השמיעה בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות כנדרש בסעיף 84א וכן בנימוק כי ליקוי השמיעה אינו אופייני לחשיפה לרעש מזיק.

הנתבע הגיש כי בגין החלטה זו לא הוגשה תביעה לביה"ד והמדובר במכתב דחייה מ-8.3.06.

ב.התובע הגיש תביעה נוספת להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה וזאת בתאריך29.7.07 ואף תביעה זו נדחתה ב-2.3.08. הנתבע ציין כי הוא חוזר על הנימוקים שפורטו במכתב הדחייה.

ג.הנתבע ציין כי מעסיק בשם "ח.ר. גבעון בע"מ" הגיב בהתייחס לשאלת חשיפתו של התובע לרעש וציין כי התובע לא היה חשוף לרעש מזיק בעת עבודתו מ-9/06 ועד 4/07. מעסיק זה אף ציין כי עמדת העבודה של התובע חופפת לעמדת העבודה של עובד בשם אנטון מורגורמוב בעמדת הריתוך.

ד.הנתבע טען כי גם אם חלה החמרה בשמיעת התובע בין 3/06 לבין מועד הגשת התביעה החוזרת, הרי החמרה זו היא תוצאת מצבו הרפואי ולא קשורה לחשיפה לרעש מזיק.

4.ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

א.התובע יליד 20.6.73, עלה לארץ ב-5.11.95.

התובע העיד בפנינו כי נולד עם בעיה מולדת באוזניו של תעלה סגורה ואוזן קטנה, כי עבד ניתוח בגיל 12 בחו"ל לפתיחת תעלת השמיעה. לטענתו של התובע בשנת 1996 עשה בדיקה לצורך ניתוח באוזן ימין, אולם נאמר לו שאין צורך בניתוח מאחר ושמיעתו בסדר ורק בשנים 2005-2006 החל לחוש ששמיעתו נפגעה.

התובע אישר כי היה לו אירוע של חירשות פתאומית באוזן שמאל.

ב.בהתאם לתצהיר העדות הראשית של התובע (ת/1), עובד התובע מאז 1997 כרתך/מסגר.

ג.התובע העיד בתצהירו כי הוא מבצע עבודתו באזורי עבודה בהם מבוצעות עבודות מתכת, כאשר מדובר בסביבת עבודה רועשת.

בתקופה מ-3/05 ועד 7/06 עבד התובע בחברת "י.ע.צ. עבודות מתכת בע"מ".

התובע לא המציא ראיות כי בעת עבודתו אצל מעסיק זה נחשף לרעש מזיק בניגוד להוראות פקודת הבטיחות בעבודה.