אבוטבול נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 25.10.09 למשך 60 יום לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

המבקש הגיש בקשה לביטול הפסילה והתרכז בטענות בדבר נחיצות רשיונו ועברו התעבורתי. המבקש לא פירט טענותיו העובדתיות בקשר לתאונה ובדיון לפני הסביר כי הוא עומד על גרסתו כפי שנמסרה בחקירה במשטרה.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, המשך נהיגתו של המבקש מסכנת את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב בעברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

נהגת הרכב המעורב לא ידעה למסור פרטים על אירוע התאונה, אולם קיימת עדת ראייה הטוענת כי שני כלי הרכב היו בנסיעה בנתיב האמצעי מבין שלושה, והיא סותרת את טענת המבקש כי הרכב המעורב "חתך" את נתיב נסיעתו משמאל לימין.

המבקש העיד על צמו כי אין לחובתו עבירות תעבורה פרט לעבירות טכניות והמשיבה הדגישה כי צבר לחובתו לא פחות מ – 65 הרשעות קודמות.

עיון בגליון ההרשעות מגלה כי חלק הארי של העבירות שלחובת המבקש אמנם אינו קשור דווקא בנהיגה מסוכנת, אולם בהחלטה מצביע על התנהגות של זלזול בכללי הבטיחות ובהוראות החוק. לחובת המבקש עבירות אי חגירת חגורה, המעידה על חוסר מודעות לכללי הבטיחות, עבירות של אי ציות להוראות שוטר ועבירות חוזרות של נהיגה ברכב ללא רשיון רכב תקף, שתיהן עבירות שמעידות על זלזול בחוקים.

לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, בהתחשב בעובדה כי מדובר בתאונה קלה יחסית מסוג חזית אחור ובמידת נחיצות הרכב למבקש מחד גיסא ובראיות נגד המבקש וכן בעברו התעבורתי מאידך גיסא, הגעתי למסקנה לקצר את תקופת השלילה, ולהעמידה על 40 יום כתקופת צינון ראויה לאחר אירוע התאונה, תקופה שיש לקוות כי תביא את המבקש להפנים את החשיבות של נהיגה בתשומת לב מלאה ותוך כיבוד כללי הביטחות והחוק.

לפיכך, המשטרה תשיב למבקש את רשיונו בתום 40 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ט' כסלו תש"ע, 26 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.