ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
|
61570-10-10
30/06/2011
|
בפני השופט:
רים נדאף
|
- נגד - |
התובע:
סימון אבוחצירה
|
הנתבע:
1. ראובן סגל 2. הקטור פלמן מהנדס אזרחי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובעים רכשו דירת גג ברח' עצמון 1 בטבריה (להלן: "הדירה"), ולאחר שנה רכש מר זהרגי דירה בקומה שמתחת לדירה דלעיל. לאחר שמר זהרגי ערך שיפוץ בדירתו הוא העלה את הציוד שלו למרפסת העליונה אשר נמצאת ברשות התובעים, וסירב להוציאו משם.
2.לאחר פניה לעירייה התברר כי סגירת המרפסת בקומה העליונה נעשתה ללא רשיון ע"י הבעלים הקודמים שמכרו את הדירה לתובע, על כן פנה התובע אל הנתבעים, שהם מהנדסים במקצועם, על מנת שיפעלו להוצאת היתר בנייה עבור התובע לסגירת המרפסת.
לטענתו של התובע הוא שילם סך של 3,000 ₪ במזומן לנתבע מס' 1 וסך של 2,000 ₪ בהפקדת מזומן לנתבע מס' 2.
3.התנהלה ישיבה בועדת הערר של התכנון והבנייה, כשלטענתו גילה התובע אז כי מי שמייצג את מר זהרגי בועדה הם הנתבעים עצמם, וכי נתבע מס' 2 הסיר את אחריותו על התוכנית שהכין עבור התובע. הנתבעים החזירו לתובע סך של 2,000 ₪ לאחר שהתובע פנה אליהם בעניין זה.
4.נתבע מס' 1 טען כי הוא לא עובד מאז שנת 2001 מסיבות בריאותיות, וכל הקשר שלו לפרשה זה רק להעביר את הכספים לנתבע מס' 1. טענה זו אושרה ע"י נתבע מס' 2.
5.נתבע מס' 2 טען כי בדירת התובע קיים חדר בשטח של כ- 15 מ"ר שבנוי על שטח המרפסת ללא היתר, ואילו למר זהרגי ישנה מעין פרגולה בשטח של כ- 15 מ"ר מהמרפסת, כשמטרת התוכנית אותה ערך נתבעתמס' 2 היתה מתן לגיטימציה לחריגות שנבנו על ידם.
נתבע מס' 2 קיבל שתי פניות נפרדות הן מהתובע והן ממר זהרגי לשם עריכת תוכנית לקבלת היתרי בניה עבור דירות שונות באותו בניין. לטענתו, כפי שעולה מן הבקשות לא היה נראה שיש סיבה למחלוקת בין השכנים. אחר כך, הסתבר כי השטח שבמחלוקת הוא השטח עליו בנה התובע.
נתבע מס' 2 טען כי המדידות נערכו ביחס למגרש כולו ולא באופן ספציפי לדירה אחת.
לטענתו, הוא הגיע לישיבת ועד הערר על מנת לספק הסברים בקשר למפה, אולם משלא היה צורך בכך הוא לא אמר דבר, ולא נקט עמדה ביחס לסכסוך, וגם לא חזר בו מהבקשה שערך עבור התובע. נתבע מס' 2 טען כי לשכן הוא ערך תוכנית על שטח אחר, ולא על שטח המריבה.
6.בפניי העידו התובע ומר יצחק לוי, והם חזרו על הנטען בכתב התביעה, כן הגישו את התשובה לבקשה, והודעה על הגשת התנגדות של מר זהרגי.
7.נתבע מס' 2 העיד כי לא היה ניגוד אינטרסים, וכי התובעים ביקשו לערוך בקשה להיתר בניה ומר זהרגי ביקש לערוך היתר בניה למשהו אחר.
הוא העיד גם כי: "הערעור של השכן היה הבקשה בתוך השטח שלו. השטח שהוא ביקש בניה שייך לשכן והם טוענים שזה שייך להם. לשכן הגשתי בקשה אחרת". בהמשך הוא העיד כי רק באותה ישיבה נודע לו כי יש סכסוך בין התובעים לזהרגי (ראה עמוד 2 שורות 21-22). הוא חזר והעיד כי הוא לא ערך שתי תוכניות לשני הצדדים על שטח המריבה, לתובע הוא ערך תוכנית לגיטימציה לפי בקשתו, שלאחר מכן התברר כי מדובר בשטח המריבה, ואילו למר זהרגי הוא ערך תוכנית שלא כללה את שטח המריבה (ראה עמוד 2 שורות 29-31 לפרוטוקול). את ההתנגדות מר זהרגי ערך בעצמו, ולא דרך הנתבע.
8.התובע לא הציג את תוכניות היתרי הבניה שנערכו על ידי נתבע מס' 2, כשהנטל מוטל עליו להוכיח את התביעה לפיה נתבע מס' 2 ייצג אותו בניגוד אינטרסים כנטען. משלא הוצגו הבקשות להיתרי הבניה שכללו את השטח בגינו הוגשו, הרי לא הוכח כי נתבע מס' 2 הגיש שתי בקשות להיתר בניה על אותו שטח כנטען על ידי התובע.
9.מקובלת עלי גרסתו של נתבע מס' 2 כי הוא הכין שתי תוכניות שונות, על שטחים שונים בבניין, ולא היה אמור לדעת כי קיימת מחלוקת בין התובע למר זהרגי.
10.לעניין התביעה כנגד נתבע מס' 1, לאור עדותו של נתבע מס' 2 כי כל הקשר של נתבע מס' 1 הוא בגין העברת הכספים מהתובע אל נתבע מס' 1, הרי יש לדחות נגדו את התביעה.
11.לסיכום, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 400 ₪.
ניתן היום, כ"ח סיון תשע"א, 30 יוני 2011, בהעדר הצדדים.