אבוז'דיד נ' דואק ואח'

החלטה

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, לא מצאתי שיש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור;

ככל הנוגע לטענה בדבר עבר רפואי קודם שלא היה ידוע לוועדה - לא הוצגו מסמכים המלמדים אכן על אותו עבר קודם. לעניין זה לא די באישור על שבר בשנת 2004, כאשר לא ברור כלל כי זה היה בברך או נגע לפגיעה הנוכחית בברך. חרף ארכה שניתנה להצגת מסמכים בעניין זה, נותר בסופו של יום רק אישור סתמי ממנו לא ניתן ללמוד רבות, ואין אפוא ראיה ממשית שעקב אותו שבר הייתה בעיה רפואית בברך עובר לתאונה. יש לזכור כי בהתאם להלכות הנוהגות רשות להבאת ראיות לסתור תינתן מקום בו הועדה לא הייתה ערה לחומר רפואי רלוונטי או לעבר רפואי רלוונטי אשר לאורו קיימת סבירות שהייתה מגיעה למסקנה שונה. לטעמי המסמך שהוצג אינו מספק למבחן זה.

באשר לטענות שעניינן קביעות הועדות לגופן - צודקת התובעת בטענתה כי בציטוטי הנתבעים הושמטו חלקים מהמפורט בפרוטוקולי הועדות. בהקשר זה יש ליתן את הדעת לאמור בשולי החלק בו מפורט הממצא הרפואי הן בוועדה הראשונה ובן בועדת הערר.

קביעת נכות רפואית לא חייבת להיות מושתת על תוצאות צילום ודי בכך שהבודק מכיר בעת בדיקתו בכך שקיימת רגישות ומתרשם ישירות מהפחד של הנבדק בעת הפעלת מאמץ צדדי על הפיקה (אף מבלי שאדרש גם למבחן Apprehension שנערך, ר' האמור בפרוטוקול מיום 24.7.08, זאת באשר לקביעה בוועדה הראשונה).

כך גם די בכך שעורך הבדיקה מוצא כי - "קיימת התרופפות מזערית ברצועות צדדיים ...סימן מגירה באופן חיובי גם במצב מזערי..." (ר' האמור בשולי העמוד השני לפרוטוקול מיום 24.9.08, באשר לקביעת ועדת הערר. בפני ועדה זו הונחו גם ממצאי מיפוי העצמות וחזקה עליה כי ידעה כיצד להעריך ממצאיה בבדיקת התובעת ביחס לעולה מהמיפוי).

לא מצאתי גם שלא די בהנמקה האחרונה כדי לעלות הנכות שנקבעה בוועדה הראשונה.

אין הועדה צריכה להבהיר הנמקתה ביחס לקביעה הראשונה אלא די שתבהיר קביעתה ביחס לממצאים שמצאה בבדיקה בפניה.

בפני הועדה עמדה תעודת השחרור וממילא אין מקום לטענות הנתבעים המסתמכות על האמור בה.

צודקת התובעת בטענתה כי למעשה מערערים הנתבעים על הקביעות הרפואיות לגופן והלכה ידועה היא כי לא די בכך כדי ליתן רשות לסתור את קביעות הועדה.

יודגש עוד כי בשתי הועדות דן בפגיעה גם אורטופד, ובוועדה האחרונה בחן את הפגיעה גם פרופ' פוגרונד הממונה לעיתים כמומחה מטעם בית משפט.

בהמשך לכל האמור הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך כולל של 1,500 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.

ככל שעד למועד העיון הסמוך שנקבע לא תוגש בקשה לפעול אחרת ייקצבו מועדים להגשת ראיות הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.