אבואלהיג'א נ' אבואלהיג'א ואח'

פסק דין

מי נהג ברכב "הפוגע", מ.ר. 1136304, מסוג פיג'ו (להלן: "הרכב") עת רכב זה פגע ברכב אחר מסוג דייהו אשר נהדף ופגע ברכב התובעת, כאשר שני הרכבים האחרונים היו במצב של חנייה ? האם זהו הנתבע מס' 1, אשר נהיגתו הנ"ל מבוטחת ע"י הנתבעת מס' 2, כטענת התובעת וכן הנתבע מס' 1 או שמא זו אשתו – גב' נגאח שקיר (להלן: "נג'אח"), שאינה מורשית נהיגה עפ"י פוליסת הביטוח, כטענת חב' הביטוח – הנתבעת מס' 2 ?

זוהי השאלה הטעונה הכרעה במסגרת תובענה זו.

נטען בסעיף 5 לכתב התביעה כי:

"בתאריך 28/9/2008, עת חנה הרכב הנפגע הנ"ל (רכב התובעת – ז. סאלח) בחנייה על יד הכביש בעיר טמרה, אירעה תאונת דרכים, כאשר הרכב הפוגע מס' 1 הנ"ל (הרכב כפי שהוגדר לעיל – ז. סאלח) בו נהג הנתבע מס' 1 להלן הנתבע מס' 1, סטתה ממסלול נסיעתו בנתיב הימני ופגעה ברכב הפוגע מס' 2 הנ"ל (הרכב הנהדף – ז. סאלח) אשר חנה צמוד מאוד לרכב הנפגע ודחף אותו בעוצמה רבה על צד הקדמי של הרכב הנפגע וגרם לו נזקים רציניים כפי שמופיע בחוות דעת הרצ"ב, להלן "התאונה" .

התובעת טענה כי האחריות בנזיקין לאירוע התאונה נופלת על הנתבע מס' 1, כך שהוא והנתבעת מס' 2, המבטחת את נהיגתו על פי חוק חוזה ביטוח, חבים לפצות אותה בגין כל נזקיה.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד עפי"ה נזקי רכב התובעת הם בסך של 11,896 ₪ וכן חשבון שכ"ט שמאי ע"ס 1,103 ₪.

מכאן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד לשלם לה סכום התביעה ע"ס 12,999 ₪.

יש לציין כי מלכתחילה התובענה הוגשה גם כנגד הבעלים והמבטחת של הרכב הנהדף, אך בישיבת יום 6/6/11 הוסכם על מחיקת התובענה נגדם.

התובעת העידה בישיבת יום 6/6/11, ללא הגשת תצהיר עדות ראשית, ואמרה כי לא ראתה את התאונה, כי רכבה היה בחנייה וכי שמעה על התאונה מבעלה וכי:

"בעלי לא ראה את התאונה, הוא ירד למטה וראה שהיתה תאונה, הוא לא ראה מי נהג, הוא שמע בום וירד וראה אישה עם הילד שלה, בעלה גם היה ברכב. הנתבע מס' 1 בא ואמר שהוא אשם ונתן לנו פרטים ומסרנו אותם לסוכן" (עמ' 2 לפרו').

וכן אמרה לפני כן:

"הרכב היה בחנייה, בעלי החנה אותו בחנייה. הוא סיפר לי ששמע "בום" וירד למטה וראה שפגעו ברכב וראה אישה עם הילדים שלה. היה אדם שאמר שהוא אשם, אנו לא ראינו מה קרה ומי נהג ופגע ברכב".

כן התובעת, במסגרת החקירה הנגדית, אמרה (עמ' 3 לפרו'):

"את מציגה תמליל שיחה שלי עם החוקר את אומרת שנשאלתי מי נהג ברכב ואמרתי נג'אח, אני אומרת שאני לא מכירה את השם שלה, פעם ראשונה שאני שומעת את שמה, בהנחה שיש הקלטה שלי שאני אומרת את שמה, יכול להיות, עבר זמן רב מאז התאונה אני לא זוכרת.

אני חושבת שאחסאן החוקר מכיר את השם שלה, הוא שאמר לי אותו".

ההסכמה וההליכים לאחר מכן:

לאחר ישיבת יום 6/6/11, בה נשמעה התובעת – הגישו הנתבעים תצהירי עדות ראשית והוסכם בין הצדדים בהאי לישנא:

"הגענו להסכמה לפיה נגיש סיכומים בכתב וביהמ"ש ייתן פס"ד עפ"י החומר, במסגרת הסיכומים נוכל להעלות כל טענה, לרבות עניין של קבילות מסמכים".

הגנת הנתבע מס' 1 ותצהירו: