אבו שרך נ' רוני חביב

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע על סך 10,683 ₪. לטענת התובע, כפי שעולה מכתב התביעה, בחודש יוני 2011 ביצע עבודת בניין וטיח עבור הנתבע במפעל תערובת בעיר אשדוד, כאשר סוכם כי תמורת העבודה תעמוד על סך של 30,000 ₪. על פי הנטען, שילם הנתבע לתובע עבור העבודה סך של 20,500 ₪ בלבד ונותר חייב לתובע סך של 9,500₪.

התובע טען כי פנה לנתבע פעמים רבות, אולם לא שולם לו כספו.

במהלך הדיון טען התובע, בניגוד לטענתו בכתב התביעה, כי העבודות בוצעו החל מ – 15.3.09 ובמשך 5 שבועות. לטענת התובע הוא עובד אצל אחיו של הנתבע וכאשר פנה אליו הנתבע וביקש שיסייע לו, הוא הסכים. התובע טען כי התמורה מחושבת לפי 40 ₪ למטר עבור 750 מטר על פי מדידה שבוצעה על ידי עובד של הנתבע מר מוחמד סלאמין.

2.הנתבע טוען בכתב הגנתו כי לא בוצעה עבורו כל עבודה בשנת 2011 ולמעשה העבודה במפעל התערובת הסתיימה בחודש יוני 2009.

במהלך הדיון טען הנתבע כי התובע עבד אצל חברת ל.ח לינוי גימורי בניה בע"מ שהיא חברה של בתו של הנתבע כאשר הקשר היה באמצעות הנתבע. העבודה בוצעה בשנת 2009 ובגמר העבודה שולמה לתובע כל התמורה. הנתבע טען כי החברה נסגרה ואין באפשרותו להמציא אסמכתאות לתשלום. הנתבע צרף לכתב הגנתו אסמכתא ולפיה החברה הפסיקה את פעילותה העסקית ביום 31.3.10.

3.מר מוחמד סלאמין אשר העיד מטעם התובע אישר כי עבד בחברת ל.ח לינוי בע"מ כאשר הנתבע היה מנהל העבודה ובסיום עבודתו של התובע ביצע מדידה. העד לא זכר כמה היתה המדידה.

מר סלאמין אישר שלאחר שהתובע פנה אליו בטענה לקיום יתרת חוב, הוא פנה לנתבע אשר אמר לו שהוא שילם הכל.

עד נוסף מטעם התובע, מר נאסר דרוויש אישר כי עבד עם התובע , אשר אף שילם לו את שכרו במפעל התערובת באשדוד.

5.מטענות הצדדים ועדויותיהם עולה כי אין מחלוקת שהתובע ביצע עבודה בשנת 2009.

עם זאת, לא עלה בידי התובע להוכיח כי העבודה בוצעה באופן אישי עבור הנתבע ולא עבור חברת ל.ח לינוי גימורי בנייה בע"מ.

גם העד מטעם התובע, מר סלאמין מוחמד אישר כי הוא עבד אצל ל.ח לינוי בע"מ כאשר הנתבע היה מנהל העבודה (עמ' 6 שורה 17 לפרוטוקול).

בנוסף, לא עלה בידי התובע להוכיח את העבודה אשר בוצעה והסכום המגיע לו עקב ביצועה.

לעניין זה יצוין כי לא ניתן לסמוך על זכרונו של התובע כאשר בכתב תביעתו טען התובע כי העבודות בוצעו בחודש יוני 2011 בעוד שבעקבות טענות הנתבע בדיון מיום 3.4.13 וכן טענות הנתבע בכתב ההגנה באשר למועד ביצוע העבודות, שינה התובע את גרסתו וידע לפתע לנקוב בתאריך מדויק לתחילת ביצוע העבודות – 15.3.09, למעלה משנתיים לפני המועד הנזכר בכתב תביעתו.

התובע לא המציא כל אמסכתא באשר להיקף העבודה וגם העד מטעמו מר מוחמד סלאמין ציין כי הוא אינו זוכר כמה היתה המדידה (עמ' 6 שורה 29 לפרוטוקול).

התובע טען בכתב תביעתו כי סוכמה תמורה כוללת בסך של 30,000 ₪ בגין ביצוע העבודה אולם לא הומצאה כל אסמכתא לסיכום האמור.

6.עסקינן בתביעה אזרחית כאשר הנטל על התובע להוכיח תביעתו על כל רכיביה.

לאור האמור, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע הוא אכן בעל הדין הנכון וכן לא עלה בידי התובע להוכיח את סכום תביעתו.

בנסיבות אלה, אני מורה על דחיית התביעה.

הואיל והנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד ונדרש מועד נוסף לדיון בשל כך, אזי על אף דחיית התביעה, אינני עושה צו להוצאות.