אבו שנב נ' אליהו ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בסכום של 13,310 ₪.

בהסכמת הצדדים הוגש כתב תביעה מתוקן בתיק.

התובעת הינה הבעלים הרשום של הרכב הניזוק.הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של הנגרר הפוגע.הנתבע 2 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של הגורר הפוגע.

הנתבע 3 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הנהג ו/או המחזיק של הרכב הפוגע הנ"ל.

הנתבעת 4 הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה המבטחת של הנגרר.

הנתבעת 5 הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה המבטחת של הגורר הפוגע הנ"ל.

לטענת התובעת, ביום 16.10.09 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, אירעה תאונת דרכים במחסום קלנדיה, וזאת כאשר רכב הנתבעת (הרכב הניזוק) עצר עצירה מוחלטת מאחורי הרכב הפוגע (משאית), הרכב הפוגע נסע אחורה ברוורס ופגע ברכב התובעת וגרם לו לנזקים.

ב"כ נתבעים 1,2,3,5 טוען ,כי עת עמד רכבו של נתבע 1 במחסום "קלנדיה", לפתע נזרקו לעבר רכבו אבנים ע"י קבוצת נערים שהייתה במקום, כתוצאה מכך כיוון את הנתבע 2 חייל שהיה במחסום וזאת על מנת להימלט ממטר האבנים. בד בבד הגיח לפתע רכב התובעת מאחור, לא הבחין כי רכב הנתבע 1 נוסע לאחור עם הגורר וכך נגרמה התאונה.לולא נזרקו האבנים לא הייתה מתרחשת התאונה, כלל ועיקר ומכאן שעל התובעת להפנות את הדרישה לזורקי האבנים.

ב"כ נתבעת 4 (הכשרת היישוב) שהיא המבטחת של הנגרר טענה, שבנסיבות העניין אין היא אחראית לתאונה בהיותה מבטחת הנגרר ובהיות הגורר הרכב השולט בנגרר. עוד טוענת נתבעת 4 כי ביום התאונה רכב הנתבעים עמד במחסום ונדרש לחזור לאחור בשל יידוי האבנים. רכב הנתבעים החל בנסיעה לאחור באמצעות מכוון (חייל במחסומים), כאשר רכב התובעת אשר לא הבחינה במתרחש, פגע ברכב הנתבעים.

ביום 8.12.10 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט יתן את פסיקתו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שהנהגים יעידו בקצרה וב"כ הצדדים יסכמו את טענותיהם בקצרה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ואת סכומי באי כוח הצדדים ועיינתי בכל החומר אשר הוגש לביהמ"ש הנני מורה לנתבעת 5 , מנורה חברה לביטוח (מבטחת הגורר) לשלם לתובע סך 8000 ₪ כסכום כולל לחיסול התביעה.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.