החלטה
בקשת עורכי דינם של הנתבעים, עו"ד א. אלבינצר, עו"ד ר. משיח, עו"ד ל. עטר, עו"ד ש. אלבינצר ועו"ד מ. קינן (להלן – המבקשים), להשתחרר מייצוגו של הנתבע 1 בלבד, בטענה כי לאחר הגשת תצהירי התובע למדו כי הנתבע 1 הפר את הוראות הפוליסה ומסר לתובע מכתב שיש בו כדי לסייע לתביעה.
התובע, יליד 1950, עבד כשכיר של הנתבע 1 (להלן – הנתבע). על-פי האמור בכתב התביעה ב-28/11/05 נפגע התובע במהלך עבודתו לאחר שנפל מגובה של כשלושה מטרים. הנתבעת 2 (להלן – מנורה) היא מבטחת הנתבע בפוליסת חבות מעבידים.
כתב תביעה כנגד הנתבע ומנורה הוגש ב-27/4/08, וכתב הגנה הוגש ב-11/6/08, כששני הנתבעים מיוצגים בידי המבקשים מכוח פוליסת הביטוח. בתיק מונה מומחה מטעם בית-המשפט ואף הוגשו תחשיבי נזק לצרכי פשרה, אולם ניסיונות הפשרה לא צלחו, וב-7/6/10 הורה בית-המשפט על הגשת תצהירים.
ב-25/8/10 הוגשו תצהירי התובע ונספחיהם.
ב-24/1/11 התקיים דיון לבדיקת הראיות, אולם נמצא כי הנתבעים לא הגישו תצהירים ותיק מוצגים מטעמם. בדיון נטען, בין השאר, כי קיים קושי בשיתוף הפעולה עם המבוטח (הנתבע). בית-המשפט נתן לנתבעים ארכה להגשת תצהירים וקבע תזכורת צדדים ל-22/3/11.
ב-7/2/11 הוגשה הבקשה הנוכחית לשחרור מייצוג. בבקשה נטען כי הטיפול בתיק הועבר למבקשים ע"י מנורה במסגרת פוליסת הביטוח, אולם נמצא כי הנתבע הפר את הוראות הפוליסה ומסר לידי ב"כ התובע מכתב שיש בו כדי לפגוע באפשרויות ההגנה של מנורה. בנסיבות אלו הנתבע אינו זכאי לכיסוי ביטוחי והמבקשים קיבלו הוראה ממנורה להשתחרר מייצוגו של הנתבע.
יודגש כי הבקשה הוגשה בשם עורכי הדין ולא מטעם מנורה, ויצוין כי לבקשה לא צורף עותק המסמך שבגינו התבקש השחרור מייצוג.
הנתבע הגיב (בעצמו) לבקשה ולתגובתו צורף המסמך המדובר שהינו מכתב בכתב יד, מ-20/12/10, המופנה למבקשים (לעו"ד אלבינצר), ובו כותב הנתבע למבקשים כי "לאחר שיחתנו בטלפון ואמרתי לך שעברתי על כתב התביעה של אבו שחדה לא נראה לי בכלל שהוא הגזים אני מכיר אותו כבר מעל 30 שנה ואוכל להעיד שהוא אדם אמין" (להלן – המכתב) . לטענת הנתבע המכתב נכתב לבקשת עו"ד אלבינצר שביקש כי יפרט את עמדתו לגבי התובענה. כן נטען שהמכתב נלקח משולחנו ללא רשותו וללא ידיעתו בידי התובע שהוא עובדו ויש לו גישה חופשית למשרד.
התובע הגיב אף הוא לבקשה והלין על התמשכות ההליכים, כן טען כי המכתב הגיע לידיו באקראי (ללא פירוט נוסף) וכי הנתבע מעולם לא מסר לידיו את המכתב או כל מסמך אחר.
בדיון שהתקיים ב-22/3/11 הודיעו המבקשים כי המכתב לא הגיע למשרדם וחזרו על בקשתם לשחרור מייצוג. אציין כי הנתבע עצמו לא נכח בדיון.
אני דוחה את הבקשה.
מבוטח זכאי להציג עמדה לפיה נפגע המוכר לו הוא אדם אמין ואינו מפריז בתביעתו, ואין בעצם עמדה זו כשלעצמה כדי להצדיק ביטול כיסוי ביטוחי על ידי חברת הביטוח. טענת המבקשים בנוגע לשיתוף פעולה בין התובע לנתבע נסמכת על השערה כללית בדבר דרכי הגעת המכתב לידי התובע. טענה זו לא בוססה ואילו התובע והנתבע נתנו לה הסבר שלא נסתר. ניתן לשער כי דעתה של מנורה אינה נוחה ממכתב זה (אף כי כלל לא ברור למה התכוון הנתבע כשציין שהתובע אינו מגזים – האם בתיאור נסיבות התאונה או בשאלת הנזק) אולם אין די בכך כדי להצדיק את הפסקת הייצוג בידי המבקשים.
יתרה מכך, אנו נמצאים בשלב מתקדם בהליך, לאחר הגשת תצהירי התובע. כתב הגנה הוגש בידי שני הנתבעים ולא הועלתה בו טענה בנוגע לכיסוי הביטוחי של הנתבע. בשלב זה אין בפני בית-המשפט כל בקשה או הודעה מטעם מנורה המתייחסת לכיסוי הביטוחי או להתנערות ממנו בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. עולה אפוא כי מנורה היא עדיין מבטחת את הנתבע והיא גם נותרת ממילא בעלת דין בתיק כשכתב ההגנה, כפי שהוגש, הוא כתב הגנתה. בנסיבות אלו לא מצאתי כל טעם שיצדיק הפרדת ייצוג הנתבעים זה מזה, ייצוג שהחל, כאמור במשותף.
לשלמות התמונה אציין כי על-פי הצעת המותב הקודם בתיק, ובהסכמת ב"כ התובע, תינתן למבקשים ליברליות מסוימת בחקירת הנתבע (במתכונת של חקירת עד עוין בפלילים).
סוף דבר: כל שיש בידי המבקשים הוא מכתב שמציין, באורח כללי ביותר, כי התובע הוא אדם אמין וכי הוא אינו מגזים בכתב התביעה, וטענתם כי המכתב לא הגיע למשרדם. מצאתי כי אין בעובדות כלליות אלו, שלמולם עומדים הסבריו של הנתבע, כדי להצדיק התפטרות מייצוג, בוודאי נוכח השלב המתקדם בו נמצא התיק. מטעמים אלו אני דוחה את הבקשה.
תצהירים ותיק מוצגים מטעם הנתבעים יוגשו תוך 30 ימים.
תזכורת צדדים, לבחינת הראיות ב-22/6/11, שעה 9:30.
ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.