אבו רכבה דיף אללה נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

החלטה

1.בשלב גיבוש פסק הדין ניתן פסק דין נוסף בבית הדין הארצי לעבודה במסגרת עב"ל 10-105 ארקדי שייביס נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן: "פסק הדין"), ועניינו התנאים בהם תוכר פגיעה בשמיעה כתאונת עבודה.

2.בפסק הדין נקבע בין היתר, כי תנאי סף להכיר בפגיעה בשמיעה כתאונת עבודה, היא הפחתת שמיעה בשיעור של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מהאוזניים (בתדירויות הדיבור ולא בתדירויות אחרות) על פי מבחן הולכת העצם.

3.בענייננו לא התבקש המומחה הרפואי, ד"ר ברקו, על ידי בית הדין לבחון אם במקרה שלפנינו קיימת פגיעה בשמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 20 דציבלים לפחות, לפי מבחן הולכת העצם.

4.במאמר מוסגר רק אוסיף, כי תוצאות בדיקת השמיעה מחודש אפריל 2009 אינן לכאורה מלמדות על קיום תנאי הסף האמור בעניינו של התובע.

5.בנסיבות הללו סבור אני כי לכאורה אין מנוס מהפנייתו של התובע למכון שמיעה אשר יקבע אם התובע עומד בתנאי הסף האמורים לצורך ההכרה בפגיעה בשמיעה, כתאונה בעבודה (פגיעה בשיעור של 20 דציבלים לפחות בתדירויות הדיבור על פי מבחן הולכת העצם).

6.עם זאת ובטרם מתן החלטה, מתבקשים הצדדים להגיש תגובתם עד ליום 1.5.2011; העדר תגובה ייחשב כהסכמה למתן החלטה לפיה על הנתבע להפנות את התובע למכון שמיעה, כאמור בפסקה 5 לעיל.

7.התיק יובא לעיוני ביום 1.5.2011 ולחילופין עם קבלת תגובת הצדדים להחלטה, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"א, 14 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: