אבו ריא נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 21.6.14, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, חברו של הנהג, אשר נכח ברכב בעת האירוע. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו מסר את הנהיגה ברכב לחבר שכן הוא עצמו היה שתוי, וחשב כי חברו כשיר לנהיגה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

סבורני כי שני הסייגים אינם מתקיימים במקרה דנן. ראשית, אין ספק כי הרכב נמסר לחבר בהסכמה מלאה. שנית, מהדיון היום עלה כי המבקש, יחד עם אחיו והנהג, מר אמג'ד אבו ריא, בילו יחד במועדון. המבקש אישר כי שתה בירה וכי אמג'ד ניגש לבר עם אחיו מספר פעמים, אך הוא אינו יודע מה שתו, ולא ידע כי שתו אלכוהול. מנגד טען המבקש כי מסר את הרכב לאמג'ד ולא לאחיו, מאחר וגם אחיו היה שתוי. מכאן, כי דרושה עצימת עיניים ברמה גבוהה מאוד בכדי לטעון שהמבקש לא ידע כי גם אמג'ד שתה אלכוהול. לפיכך, לא רק שהמבקש לא "עשה כל שביכולתו" למניעת העבירה, אלא אפילו ניתן לקבוע שהיה מודע לה.

החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו: "רכב הוא כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או בשכרות וכדומה... השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נמסר הרכב, נוהגים ברכבם" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, הצעות חוק תשס"ד 63).

אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין הפגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו, וראו לעניין זה רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל.

במקרה דנן, בהתחשב בחומרת העבירה של נהיגה בשכרות ובעבודה כי מדובר בנהג אשר בילה במועדון ושתה ביחד עם המבקש עצמו, או לפחות בסמוך אליו, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטת הקצין. עם כל ההבנה על הפגיעה במבקש, אין לי אלא לקבוע כי חובה היה עליו להביא בחשבון את הדברים מראש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ד, 01 יולי 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: