אבו ריא נ' חאג' מוחמד ואח'

החלטה

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזק שנגרם לרכבו בעת תאונת דרכים מיום 11/6/09 אשר אירעה בסח'נין. בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב, רכב ראשון מסוג סיטרואן, רכבו של התובע ורכבה של הנתבעת 1.

טענות התובע

התובע טוען כי ביום 11.6.09 נהג ברכבו בכביש הראשי בסח'נין. בהגיעו לעומס תנועה בכביש, האט, כאשר הוא נוסע אחרי רכב צד ג' (להלן – "הסיטרואן") אשר אף הוא נסע בשיירה ארוכה של כלי רכב. לפתע, הגיעה מאחור הנתבעת, במהירות אשר אינה מתאימה לתנאי הדרך, פגעה ברכב התובע מאחור והדפה אותו אל הסיטרואן. כתוצאה מן התאונה, נפגע רכבו של התובע, הן בחלקו הקדמי והן בחלקו האחורי.

טענות הנתבעות

הנתבעת 1 מכחישה את טענות התובע וטוענת כי אמנם נסעה מאחורי התובע, אולם פגעה בו רק לאחר שכבר אירעה תאונה בינו לבין רכב הסיטרואן שלפניו ומכיוון שהנתבעת לא הספיקה לעצור את רכבה ופגעה ברכבו של התובע.

הנתבעת טוענת כי האחריות לתאונה הינה על התובע.

דיון

לדיון בפניי הגיעו התובע, יחד עם אחותו שישבה לצדו ברכב בעת התאונה וכן הנהגת הנתבעת. נהג הסיטרואן לא הגיע לדיון ובירור עם התובע ועם הנתבעת 1 העלה כי לא זומן על ידי מי מהם, הגם שזהותו ידועה לשניהם.

שמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את הראיות שהוצגו בפניי. התובע הכחיש מכל וכל טענת הנתבעת כי בינו לבין רכב הסיטרואן אירעה תאונה, עוד טרם פגעה בו הנתבעת. לא נשמעו עדי ראיה כלשהם, זולת המעורבים בתאונה. בהעדרו של נהג הסיטרואן, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי בנוגע לשאלה האם בין רכב התובע לסיטרואן התרחשה תאונה עוד בטרם פגעה הנתבעת ברכב התובע, אם לאו. לפיכך, אני קובעת כי התובע לא הצליח להוכיח את אחריותה של הנתבעת לנזק שנגרם לרכבו מלפנים ועלי לדחות חלק זה של התביעה.

מאידך, לעניין הנזק שנגרם לרכבו של התובע מאחור, מודה הנתבעת כי התרחשה בין הצדדים תאונה כאשר הנתבעת 1 פגעה ברכבו של התובע מאחור והנתבעת 2 אף הודתה, כי הציעו לשלם לתובע פיצוי בגין נזק זה.

עיון מעמיק בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע, אשר לא היתה במחלוקת כאן, מעלה כי הנזק שנגרם לרכבו של התובע בחלקו האחורי הינו נזק חמור ומשמעותי יותר מאשר הנזק שנגרם במוקד הקדמי. מחוות דעת השמאי עולה כי הסיכום של שני מוקדי הנזק- הקדמי והאחורי- מביא למסקנה כי הרכב הינו באבדן כללי. יודגש כי עלות התיקון של הרכב הוערכה על ידי השמאי ביותר מפי שניים משוויו של הרכב.

עיון בחוות הדעת מלמד כי הנזק בחלקו האחורי של רכב התובעים הינו משמעותי מספיק על מנת שגם הוא בפני עצמו, היה מביא להכרזת הרכב כאבדן כללי, זאת, כאמור, נוכח קביעת השמאי את עלות הנזקים כלמעלה מפי שניים משווי הרכב בעת התאונה, ולאור חלקו היחסי הגבוה של הנזק האחורי מתוך סה"כ הנזק במובן שהוא מהווה למעלה מ- 60% מסך הנזקים.

מאחר שאין מחלוקת באשר לאחריות הנתבעות לנזק בחלקו האחורי של הרכב, ומאחר שגם נזק זה, בפני עצמו, מביא היה לתוצאה זהה של אבדן כללי, אני קובעת כי על הנתבעות לשאת במלוא נזקו של התובע בתאונה.

משכך, ישלמו הנתבעות לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 10,146 ₪.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪. סכום זה ישולם תוך 21 יום מהיום שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 ימים.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.