אבו רחמה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופט א' טננבוים), אשר הרשיע את המערער לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה של ממש.

בית המשפט קמא השית על המערער פסילה בפועל של 7 חודשים, קנס בסך 3,000 ₪, ושלושה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים.

נגד המערער הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 7.12.12, נהג ברכב משא רתום לעגלה מכיוון שעלבים לכיוון בית שמש (כביש 38).

בהמשך כתב האישום נטען, כי באותה שעה, נהג המעורב מרדכי פייג ברכב, בניגוד לכיוון נסיעת המערער והתקרב אל הצומת. נטען, כי המערער לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, החל לבצע פניית פרסה בפנייה שמאלה, מבלי שהבחין מבעוד מועד ברכב המעורב, שהגיע מן הכיוון הנגדי ושני כלי הרכב התנגשו (ההדגשה שלי- א.כ.).

בסיפא של כתב האישום נטען, כי כתוצאה מההתנגשות, נחבל המעורב חבלה של ממש וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

ב"כ המערער טענה, כי כתב האישום אשר הוגש לבית המשפט, אינו דומה כלל לתאונה עצמה. לטענתה, התאונה ארעה, כאשר המערער נהג את המשאית והבחין ברכב שמגיע ממולו ומבצע פניית פרסה.

לטענתה, כדי לא לפגוע באותו רכב, סטה המערער לשמאל הדרך, הנהג המעורב בא מאחור ופגע ברכב המערער.

לטענת ב"כ המערער, הנהג המעורב לא שמר מרחק ולחלופין, כך טענה, מדובר ב"תאונה בלתי נמנעת".

יצוין, כי בית המשפט קמא זיכה את המערער מעבירה נוספת שיוחסה לו בכתב האישום, דהיינו פניית פרסה.

בית המשפט קמא קיבל את גרסתו של המעורב לפיה, הוא נהג מאחורי רכבו של המערער, וכי כשהתקרב לצומת, ראה לפתע שהמערער פונה עם המשאית שמאלה וחוסם את דרכו.

לדבריו, הוא לא הצליח לבלום במועד, ולפיכך פגע במשאית.

בית המשפט קמא קבע, כי גרסת המערער הינה בעייתית, "משום שהיה עליו להבחין שיש מכונית מאחוריו ולא היה צריך לסטות שמאלה אלא לבלום בלימת חירום ולסטות ימינה דווקא לשוליים".

הנה כי כן, קביעותיו של בית המשפט קמא שונות לחלוטין מהנטען בכתב האישום.

על המערער היה להתגונן מפני עובדות כתב אישום אחר וספק אם ניתנה לו אפשרות להתגונן מפני הקביעות החדשות שנקבעו על ידי בית המשפט קמא ואשר שונות לחלוטין מהעובדות שנטענו בכתב האישום.

לא ברור לי כיצד ולמה נוסח כתב האישום כפי שנוסח ואף לא ברור מדוע לא טרחה התביעה לתקן את כתב האישום במהלך הדיון.

בנסיבות אלה, אני מקבל את הערעור ומזכה את המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.