אבו ראס נ' עמותת פזוהור אלג'ד ואח'

פסק דין

רקע

התובע, בעליו של מבנה הבנוי על חלקה 38 בגוש 17483 בכפר עילוט (להלן: "המבנה").

הנתבעת 2 מנהלת רשת גנים השייכים לנתבעת 1 אשר הקימה והפעילה גני ילדים בכפר עילוט. לצורך כך, שכרה מספר מבנים בכפר עילוט ובהם את המבנה מושא ההליך.

בין הצדדים נחתמו הסכמים לשכירות המבנה החל משנת 1999 ועד ליום 30.6.07 לצורך הפעלת גני ילדים. דמי השכירות החודשיים על פי ההסכם האחרון שנחתם לשלוש השנים האחרונות, עמדו על 450$.

לטענת התובע, הנתבעות פינו את המבנה באיחור בן חודשיים, מבלי לשלם עבור דמי השכירות בחודשיים אלו וכן מבלי ששולם חשבון החשמל לששת החודשים האחרונים לשהותן במבנה. ועוד, בניגוד למוסכם, עזבו הנתבעות את המבנה, מבלי להשיב את מצבו ל מצב בו היה ערב תחילת תקופת השכירות ובכך גרמו לנזקים.

התביעה הוגשה על סכום כולל של 60,323 ₪.

הנתבעות טענו כי עזבו את המבנה כמתחייב, בתום תקופת החוזה, ביום 30.6.07. לטענתן, הותירו את המבנה במצב טוב, אך לפנים משורת הדין, לאור טענות התובע, ביקשו להיכנס אל המבנה ולבצע את התיקונים שהתבקשו, אולם התברר כי התובע כבר השכיר את המבנה לאדם אחר אשר עשה בו אף הוא שימוש כגן ילדים, כפי שהיה בעת ששהו בו הנתבעות. הנתבעות הכחישו בכתב ההגנה את הטענה לחוב בגין חשמל.

הנתבעות טענו שסעיף 17 המופיע בהסכם שהוצג על ידי התובע, זוייף וכי מעולם לא חתמו על כך.

ההליך

תיק זה הועבר לשמיעה בפניי לאחר שנשמע בפני מותב קודם.

כבר במועד קדם המשפט הראשון, הורה המותב הקודם לנתבעות להגיש חוות דעת מטעמן בשאלת עלויות השבת המצב לקדמותו.

בהמשך, קיים המותב הקודם דיון קדם משפט במהלכו שמע, בקצרה, את גרסאות התובע והנתבעת 2 ובתום הדיון הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ניהלו הצדדים מו"מ ואף פנו להליך גישור, אשר לא צלח.

ראיות הצדדים נשמעו ביום 24.6.13 בפניי. הצדדים עתרו לארכות להגשת סיכומיהם ובסופו של יום, הוגשו סיכומי הנתבעות ביום 13.2.14.

דיון ומסקנות

המחלוקת בין הצדדים נסבה בשלושה נושאים עיקריים: מועד פינוי הנכס וכפועל יוצא התביעה לתשלום שני חודשי שכירות נוספים, חוב נטען בגין חשבון החשמל וסוגיית השבת המבנה למצבו ערב שכירותו על ידי הנתבעות.

מועד פינוי הנתבעות את המבנה

התובע טוען בתביעתו כי הנתבעות עזבו את המבנה רק ביום 28.8.07 ולא במועד תום החוזה 30.6.07.

טענה זו מוכחשת על ידי הנתבעת 2, אשר הצהירה כי המבנה פונה, כמתחייב, בתום החוזה, ביום 30.6.07 ולבקשת אחיו של התובע, גזבר המועצה, והמועצה, פינו הנתבעות רק את חפציהם האישיים והותירו את כל הריהוט והמשחקים במבנה, על מנת שישמש את העמותה אשר קיבלה את הזכות להפעיל את הגנים אחרי הנתבעות (להלן: "העמותה החדשה"). הנתבעת 2 הבהירה בתצהירה, כי התובע היה מורחק מביתו באותה תקופה ועל כן, מי שטיפל מולם בנושא פינוי המבנה, היה אחיו של התובע. הנתבעת אף הוסיפה וטענה כי המבנה הושכר, אכן, לאותה עמותה, אשר החלה להפעיל בו גן ילדים ביום 1.9.07. מפתח הגן אשר היה ברשות עוזרת הגננת נמסר, לבקשת אחיו של התובע, לראש המועצה.