בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
3663-07-10
15/07/2010
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
עומר אבו עמרה ע"י עו"ד גיא אשר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש בעקבות ביצוע עבירה לכאורה של נהיגת רכב במצב שכרות.
מאחר וכמות האלכוהול המיוחסת עומדת על 295 מיקרוגרם, טען ב"כ המבקש כי אין בידי המדינה ראיות לכאורה לביסוס האישום מכח ראיות אותן הפיק מכשיר הינשוף.
טענתו נשענה על החלטת בית המשפט המחוזי אשר ניתנה לאחרונה בפרשת ליבקין.
בית המשפט המחוזי של באר שבע קבע מפורשות בע.פ. 6559/09 ליבקין מיכאל נ' מדינת ישראל (להלן: "פרשת ליבקין" ) את הדברים הבאים :
"משעמדה סוגית ממצאי מכשיר הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב תלתא בבית משפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין , סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן ליהנות מן הספק".
עוד הוסיף ב"כ המבקש כי דוח המאפיינים של מרשו אינו מספק ראיות אשר מאפשרות הרשעה בעבירה של נהיגה במצב שכרות וגם אם יש בהן ראיות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, הרי שעבירה זו אינה כלולה בכתב האישום שהוגש נגד המבקש.
המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי בידיה ראיות לכאורה הן מכח בדיקת הינשוף והן מכח דוח המאפיינים.
שקלתי הייטב את טענות הצדדים על רקע תיק החקירה והראיות שהוגשו לעיוני והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
מקבל אני את עמדת ב"כ הנאשם כי בשלב משפטי זה אין בידי המדינה ראיות מספיקות מכח בדיקת הינשוף.
לאור פסק הדין המנחה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לא יכולה המדינה להשען על תוצאות הינשוף לצורך הוכחת השכרות (כאשר הערך הנמדד הוא 295 מ"ג) .
יחד עם זאת, בידי המדינה ראיות ברורות לכאורה כי המבקש היה שיכור (ולא תחת השפעת אלכוהול) וזאת מכח דוח המאפיינים שבוצע לו.
להלן תוצאות המאפיינים:
1. מפיו נדף ריח אלכוהול חזק.
2. הופעתו היתה מרושלת.
3. התנהגותו היתה פרועה כולל בכי וזריקת חול על ראשו.
4. עמידתו היתה מתנדנדת.
5. במבחן הליכה – כשל המבקש, הוא התנדנד וחרג מן הקו.
6. התרשמות השוטר היתה כי הנבדק תחת השפעת אלכוהול בינונית.
למעשה, למעט הבאת אצבע לאף שהיתה תקינה, כשל המבקש בכל הבדיקות שבוצעו לו.