אבו עמרה נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש לביטול פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה, שהוטל עליו לאחר שנתפס ביום 9.5.10 כשהוא נוהג במהירות של 154 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש.

2.לטענת המבקש בעת הדיון, בהתאם להלכה שנפסקה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ברקאי וכב' השופטת חיימוביץ) בהעדר כיול למכשיר בו נמדדה המהירות, לא ניתן לבסס את אמינות תוצאת המדידה ומכאן כי לא ניתן לבסס הרשעה בדין על פי כתב האישום המיוחס למבקש.

לפיכך לטענת ב"כ המבקש אין בידי המשיבה גם בשלב זה ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למבקש.

3.לטענת ב"כ המשיבה אין מדובר בפסק דין חלוט בעניין עמיקם לוין, כפי שנפסק מפי כב' השופטת ברקאי, ולפיכך משלא מדובר בפסק דין חלוט, הרי שאין כל שינוי במצב המשפטי.

4.סבורני כי דין בקשת המבקש להתקבל.

העבירה בה הואשם המבקש בהתאם לכתב האישום שהוגש נגדו מייחסת לו נהיגה במהירות של 154 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 90 קמ"ש.

           המהירות האמורה נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז.

 5.בעניין זה של מדידת מהירות באמצעות מכשיר הממל"ז נפסק על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופטת חיימוביץ בעניין ע"ח 16573-04-10 מדינת ישראל נ. עיסה, בהתבסס על ההלכה שנפסקה לאחרונה בע"פ 5355/09 (ב"ש) מדינת ישראל נ. עמיקם לוין מיום 2.3.10 כי תוצאות מדידה באמצעות מכשיר מדידה לייזר מסוג LTI MARKSAM 20-20 (להלן: "ממל"ז) מבלי שכוייל, אינן אמינות, ומשכך לא עברה המדינה את הרף הראייתי הנדרש לצורך הרשעה בעבירות מהירות.

           בית המשפט קבע כי אמנם הלכת לוי ועטיה (רע"פ 22161/01, ע"פ 4682/01) קבעה חזקת אמינות למכשיר הממל"ז ואולם על אמינות המכשיר אין עוררין אלא על תוצאות אמינות המדידה באמצעותו.  

6.בעניין עמיקם לוין, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע מפי כב' השופטת ברקאי, כי מקום שלא הוכח שהמדינה קיימה את חובת כיול הממל"ז במעבדה מורשית, ניטע הספק בדבר אמינות תוצאת המדידה שנרשמה.  

7.בנסיבות אלה אין לי אלא להסתמך על שתי ההחלטות האמורות כהלכה מנחה ובהתאם לכך לקבוע, כי אין בידי המשיבה ראיות לכאורה הנדרשות לצורך הרשעה בעבירת המהירות, העדר הראיות הנובע כאמור מאי קיום חובת כיול המכשיר במעבדה מורשית.

לנוכח קביעה זו מתייתר הצורך בדיון בשאלת מסוכנותו של הנאשם כתנאי מצטבר להכרעה בבקשה.

8.עוד יצויין כי ב"כ המשיבה הפנתה להחלטה מיום 13.5.10 בעניין עפ"ת 15195-03-10 מדינת ישראל נ. אלעמור (מפי כב' השופט שפסר) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ערעור זה נסב אף הוא על החלטת כב' השופטת ברקאי בעניין עמיקם לוין.

ב"כ המערערת שם (ב"כ המשיבה כאן – א.ג) ביקש את בית המשפט לקבוע עמדתו באשר לפסק דינה של כב' השופטת ברקאי ובמיוחד לנוכח הבר"ע שהוגשה על ידי המשיבה על החלטה זו.

9.כב' השופט שפסר קבע כי אין בסמכותו לקבוע עמדה באשר לפסק הדין כאמור ואף לא ראוי לעשות כן, משתלוי ועומד הנושא לבחינת בית המשפט העליון ולמתן החלטתו.

על כן קבע בית המשפט כי זה יהיה נכון להמתין להחלטת בית המשפט העליון בעניין ובנסיבות אלה דחה את המשך הדיון עד לאחר קבלת החלטת בית המשפט העליון ברע"פ.

10.מכאן, כי בית המשפט נמנע ממתן החלטה בשלב זה, ועל כן לא ניתן לומר על יסוד החלטה זו כי פסק דינה של כב' השופטת ברקאי שונה, ולפיכך המצב המשפטי נותר כפי שהיה עד כה, לפחות בשלב זה.