אבו עמרה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהחלטתה מיום 15.7.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 30% בגין כאבים בפרקים לפי סעיף 35(1)ד.

2.המערער טוען כי הוועדה הרפואית טעתה כאשר העניקה סעיף מותאם ונמנעה מלנמק את החלטתה מפני מה בחרה בסעיף 35(1)ד הקובע שהשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות. לחילופין טוען המערער כי יש להחיל עליו את סעיף ליקוי שבפרט 30 העוסק באפילפסיה. לאור זאת מבקש המערער להשיב את עניינו אל הוועדה על מנת שתדון שוב באחוזי הנכות ותנמק את החלטתה.

3.ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה הרפואית הקשיבה לתלונות המערער ולדברי ב"כ, ערכה בדיקה קלינית, קיבלה את ערר המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון והעניקה לו בגין מחלתו - כאבים בפרקים 30% נכות לפי סעיף 35(1)ד. לטענת ב"כ המשיב מדובר בהחלטה רפואית ואין מקום להתערב בה.

4.הוועדה הרפואית התכנסה ביום 12.7.12, שמעה את המערער ובא כוחו, כתבה בפרק תלונות המערער מפי המערער ובא כוחו:-

"יש לי מחלה משנת 97' מחלת "בכשל" דלקת פרקים בידיים, ברגליים, במעקב אצל פרופ' אבו שקרא, מקבל תרופות נקסין ועוד תקופה שלא יודע מה השם שלה. מתנפחים לי האצבעות הידיים, כתפיים כשמגיע לברכיים לא זז בכלל. התרופה עוזרת לי 3 פעמים בחודש זה קורה למשך 4 ימים. לדברי עו"ד בר דוד, טענו בערעור שיש להפעיל תקנת משנה ה'. ד"ר חצקלזין התרשם שקיימים דפורמציה בפרקי הידיים וזה מתאים לסעיף המדבר בפרקים הקטנים. בנוסף יש לקבוע לא פחות מ-40%, המחלה שממנה סובל ראומטיזם פלידרומי המשמעות שלה מבחינה תפקודית שזה מנטרל אותו מעבודה במשך רוב ימי החודש, מסגר במקצועו. ההתקפים למעשה מקנים לו את ההשפעה היותר מבינונית על כושר העבודה בפרט לעניין ההחמרה בעבר היה מטופל רק בנוגדי דלקת היום בתרופות נוספות."

בפרק ממצאי הבדיקה וסיכום כללי כתבה הוועדה:-

"סובל מפולינדרומיק ראומטיזם מזה שנים רבות. לפי מכתב מפרופ' אבו שקרא מ-17.5.12 התקפים 3 פעמים בחודש, בכפות הידיים והברכיים. 3CBP ולאחר שטיפול בנקסין לא עזר הוסיף טיפול בפלקיוניל. מספר על התקפים של נפיחות בכפות הידיים וכאביים בכתפיים. בבדיקה אין דפורמציה של כפות הידיים, אין רגישות, נפיחות או בעיה תפקודית. הוועדה משנה החלטת דרג א' וקובעת 30% לפי סעיף ו'3 1 3 משני."

5.להלן סעיף 35(1):-

"35(1) מחלות העצמות והפרקים

א.  אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות - 0%;

ב.  קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות - 10%;

ג.  קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה - 20%;

ד.  ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות - 30%;

ה.  בצורה קשה, קיים קשיון בפרקים הקטנים בלבד - 50%;

ו.  בצורה קשה מאד, קשיון בפרקים הגדולים, המצב הכללי ירוד - 80%;

ז.  בצורה חמורה, החולה רתוק לכסא גלגלים או הופיעו סיבוכים רציניים - 100%;"

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית. הוועדה קבעה שאין בעיה תפקודית ובכל זאת קיבלה את ערר המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון והעניקה את סעיף 35(1)ד שקובע שהשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות.

החלטת הוועדה היא החלטה רפואית, הסמכות לקבוע את סעיף הליקוי הוא בידי הוועדה גם אם הליקוי ממנו סובל המערער לא מצוי ברשימת הליקויים, סמכותה של הוועדה לבצע התאמה ולבחור את הסעיף המתאים. אין מקום לקבל את טענת המערער ולפיה על הוועדה היה לבחור סעיף ליקוי אחר (סעיף 30), קביעת סעיף הליקוי זו שאלה רפואית ואין מקום להתערב בה גם אם מדובר בהתאמת סעיף. מה עוד, כאמור הוועדה קבעה שאין בעיה תפקודית ובכל זאת בחרה את סעיף 35(1)ד.

7.כאמור הערעור נדחה, אין צו להוצאות.