אבו עלול נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשת ב"כ המבקש לבטל את צו פסילת רישיונו של המבקש ל 60 ימים שניתן ע"י שוטר מכוח סעיף 56 לפקודת התעבורה וזאת בשל מעורבותו של המבקש בתאונת דרכים , בה נחשד כי נסע בחוסר זהירות ו/או במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך ופגע בהולך רגל.

גורל הבקשה יוכרע עפ"י קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש, דהינו נהיגה במהירות מעל למותר ( 136 קמ"ש במקום 90 קמ"ש), חומרת העבירה ומסוכנותו של המבקש כפי שהיא נלמדת מעברו התעבורתי.   לאחר ששמעתי טענות באי כוח הצדדים ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, הגעתי למסקנות כדלקמן:   1. אשר לקיומן של ראיות לכאורה לביסוס הגשת כתב אישום, הרי שאלו מבוססות על עדות הולך הרגל ועדותו של המבקש אשר לשאלת החוקר הודה כי ייתכן ונסע במהירות גבוהה. יחד עם זאת, איני פוסלת את האפשרות כי ייתכן ותאונת הדרכים אירעה בעיקר בשל רשלנותו של הולך הרגל אשר יצא מבין מכוניות חונות לתוך הכביש ושומה עליו לבדוק את התנועה שבכביש בטרם יחצה אותו. איני בטוחה כי היה ולא תימצא כל ראיה נוספת הנובעת ממהירות הנסיעה, ניתן יהיה להשתית את האשמה על הנאשם רק על סמך תשובתו כפי שצוטטה על ידי ב"כ המשיבה. יחד עם זאת, איני השופט היושב בדין, וכל שאוכל לומר בשלב זה, הוא שהרשעתו של הנאשם אינה כה וודאית.

2. אשר למסוכנות המבקש: עברו התעבורתי של המבקש מלמד כי מאז קבלת רישיונו בשנת 2008 עבר 3 עבירות קודמות שאינן מלמדות על מסוכנותו.

סוף דבר – בנסיבות המפורטות לעיל אני מוצאת לנכון לקצר את תקופת פסילת רישיון הנהיגה ל-30 ימים. מיותר לציין, כי הפסילה המינהלית אינה מהווה עונש למפרע וכי הנאשם במידה ויורשע, ואף אם יורשע בעבירה שלצידה חובת פסילה של 3 חודשים, הרי שעונשו ייגזר בתום שמיעת הראיות או בסיום ההליך העיקרי. בהחלט ייתכן כי המאשימה תסתפק בכתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות או לא תגיש כתב אישום בכלל אם הבוחן לא ימליץ על כך, או אז יימצא המבקש כמי שנשא בעונש ללא משפט. האיזון בין זכויות המבקש לבין הסכנה הנשקפת לציבור, מחייב קיצור התקופה.

ניתנה והודעה היום כ"ג אב תשע"א, 23/08/2011 במעמד הנוכחים.

מרים קסלסי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: