אבו עזיזה נ' משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט שלום בחיפה אשר ניתנה ביום 7.11.2010 ע"י כב' השופט ליפשיץ בתיק מ"י 12456-11-10 ובה הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 9.11.2010.

על החלטה זו מופנה הערר שבפניי.

העורר ושניים אחרים נעצרו ביום 7.11.2010 בשעה 1:20 בהיותם ברכב הנהוג ע"י אחד מהשניים האחרים ברחוב הנביאים בחיפה. מהבקשה להארכת מעצרם עולה כי המשיבה מייחסת לעורר ולאחרים החזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 2.2 גרם ברוטו. בית משפט קמא הורה על שחרור שני האחרים בתנאים מגבילים.

ב"כ העורר מלין על כך שבית משפט קמא האריך את מעצרו של העורר למרות שהורה על שחרור שני החשודים האחרים. לטעמו של הסנגור אין כל עילה שתבסס החלטתו זו, ובעיקר משום שלא היה בפניו חומר ראיות שיצדיק את התוצאות השונות בין החשודים.

עוד טען ב"כ העורר כי בסעיף 7 לבקשה להארכת מעצר טענה המשיבה לחשש של שיבוש הליכי חקירה אולם במהלך הדיון הוסיפה טענה נוספת הנוגעת לעבירת אחזקת הסמים המסוכנים.

ב"כ המשיבה סבור שיש לדחות את הערר ולהשאיר על כנה את החלטת בית המשפט השלום.

אכן צודק הסנגור בטענתו שהיה על המשיבה לפרט את כל עילות המעצר בסעיף 7 של הבקשה.

במקרה שבפני יתכן ונפלה שגגה מלפני המשיבה שלא פרטה את כל עילות המעצר בבקשה להארכת המעצר. לטעמי הגם שהיה ראוי לפרט את עילות המעצר בבקשה כדי שהחשוד והסנגור יוכלו לכלכל את צעדיהם ולהעלות את כל טענותיהם, אין בכך, בנסיבות הענין כדי להביא לקבלת הערעור ושחרורו של העורר. יש לקוות כי המקרה שבפני הינו מקרה חריג ואינו הכלל.

מעיון בחומר החקירה עולה כי קיימות ראיות שיש בהן כיד לסבך את העורר בחשד המיוחס לו וכי לכאורה, ראיות אלה קושרות אותו לעבירה של החזקת הסם יותר מאשר קושרות את השניים האחרים ששוחררו על ידי בית המשפט השלום.

מעיון בפעולות החקירה שעל המשיבה לבצע עולה כי הימים שנקבעו על ידי בית המשפט השלם לשם ביצוען אינם מופרזים ובלתי סבירים, ולכן לא מצאתי עילה שמצדיקה התערבות בהחלטת בית משפט השלום.

בנסיבות הענין אני מחליט לדחות את הערר.

ניתנה והודעה היום ל' חשון תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.

כמאל סעב, שופט

הוקלד על ידי: נעמי עבאדי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: