אבו עואד נ' גולן ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית להשבת שכ"ט עו"ד ששילם התובע לנתבעים בהתאם להסכם שכ"ט שנכרת ביניהם וכן לפיצויו בגין הפרת חובת תום הלב ובגין נזקים בטענה לרשלנות מקצועית של הנתבעים.

לטענת התובע, התקשר עם הנתבעים לצורך ייצוגו כזוכה בתיקי הוצל"פ ובתביעות אשר הוגשו כנגדו על ידי עו"ד אחר בשם יחיא ג'והרי (להלן: "ג'והרי"). לטענת התובע, הנתבעים גבו את שכר הטרחה ללא כל תמורה, באופן חסר תום לב ותוך רשלנות מקצועית שכן לא פעלו באופן סביר הן בטיפולם בתיקי ההוצאה לפועל והן בתביעות ג'והרי.

2. הנתבעים הכחישו את טענות התובע וטענו, כי הבהירו לתובע מלכתחילה שפעולות בתיקי ההוצל"פ לא יועילו בנסיבות וכי בנוסף, אין הם נוהגים לייצג דרך שגרה לקוחות בהליכי גביה בלבד. הנתבעים טענו כי התובע לא עדכן אותם כי כבר פנה לעו"ד אחר, בשם עו"ד מלכה וקיבל ממנו חוות דעת בעניין הטיפול בתיקי ההוצל"פ. כן לא עדכן אותם התובע, לטענתם, בכך שבעבר כבר בוטלו עיקולים שהוטלו על חשבונות החייב בתיק ההוצל"פ הגדול, כי הוגשה על ידי החייב בקשה להכרזה כמוגבל באמצעים וכי יש לאותו חייב סיכוי טוב להיכנס לאיחוד תיקים.

לטענת הנתבעים, הודיעו לתובע כי על פי ניסיונם האישי והמקצועי ההליכים הנכונים אותם יש לנקוט בנסיבות הינם הליכי פש"ר נגד החייבים.

הנתבעים הפנו לייפוי הכוח עליו חתם התובע ולטענתם, הוסמכו במסגרתו לפעול גם בעניין הליכי פשיטת רגל נגד החייבים.

הנתבעים פרטו את הפעולות בהם נקטו בעניינו של התובע, לרבות בקשתם לביצוע חקירת יכולת בתיקי ההוצל"פ, הגשת בקשות לביטול פסקי דין ועיכוב הליכים בתביעות שהגיש ג'והרי נגד התובע (זאת מעת שדבר הגשת התביעות נודע לאחר שג'והרי כבר החל לנקוט בהליכי גביה נגד התובע), הכנת תביעה כספית נגד ג'והרי, הכנת התראה לפשיטת רגל. הנתבעים טענו כי התובע לא שיתף עימם פעולה ומנע את פעולות הגביה שהיו אפשריות באמצעות הליכי הפש"ר. לטענת הנתבעים השכר שנגבה מהתובע אף נמוך ביחס לשירותים המשפטיים שהתובע קיבל.

דיון:

3.מאחר שמדובר בתביעה שהתבררה בהליך מהיר, ובהתאם לתקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, יהיה פסק הדין שלהלן מנומק בתמציתיות.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

גם אם על פי ייפוי הכוח היו רשאים הנתבעים לפעול גם באפיק של פש"ר כדי למצות את הגביה מן החייבים, הרי השירותים בגינם שולם שכ"ט בסך של 27,422 ₪ לנתבעים, הוגדר במפורש בהסכם שכר הטרחה כדלקמן:

ייצוג בשבעה תיקי הוצאה לפועל, שמספריהם פורטו בהסכם, וכן בתביעה ו/או הגנה נגד עו"ד יחיא ג'והרי (ראה "הואיל" הראשון בהסכם שכר הטרחה). כתמיכה בהגדרת השירותים המשפטיים נשוא התשלום כאמור, ראה גם סעיף 5 להסכם המתייחס להתחייבות התובע לשאת בהוצאות הנובעות מניהול הליך הוצל"פ כגון אגרות מומחים, קבלני הוצל"פ, וכן בסעיף 6 המתייחס להליכי גבייה, עיקולים ותפיסת רכוש בתיקים. בסעיף 4 להסכם אף סויג הייצוג במפורש לייצוג בלשכות ההוצל"פ ובבית משפט שלום והודגש "לא מחוזי ולא עליון". אין זכר בהסכם זה לשירות משפטי של הליכי פשיטת רגל נגד החייבים, הליך אשר מתנהל בבית משפט מחוזי, לגביו כאמור סויג הייצוג על פי ההסכם.

גם על פי ההצעה לשכר טרחת עו"ד (מכתב נתבע 1 מיום 29.8.10), הוצעו במפורש שירותים משפטיים ביחס לתיקי הוצל"פ, תוך שהובהר כי יש לנקוט בהליכי גבייה, כינוס עיקולים ואף תביעה אזרחית נגד הערב.

גם ביפוי הכוח הוגדר העניין "טיפול וייצוג משפטי בתיקי הוצל"פ, תביעה ו/או הגנה נגד עו"ד יחיא". אמנם, במסגרת הסמכויות הכללית לצורך טיפול בעניין כאמור, הוסמכו הנתבעים על פי ייפוי הכוח גם "לדרוש הכרזת פשיטת רגל". אולם ברי, כי שכ"ט סוכם ושולם על פי הסכם שכר הטרחה ובהתייחס אליו, יש לבדוק האם העניקו הנתבעים את השירותים נשוא התשלום כמוסכם, והאם התרשלו במתן השירותים באופן המצדיק פסיקת פיצויים לתובע.

4.לאחר עיון בתצהיר הנתבעים ובמסמכים שצורפו אליו, שוכנעתי כי מלבד בקשה לחקירת יכולת בתיק הוצל"פ 07-01200-05-3 ובקשה לפיזור תיק האיחוד של החייב במסגרת אותו תיק, לא ננקטו על ידי הנתבעים פעולות נוספות במסגרת תיקי ההוצל"פ. ודוק, דווקא מחוות דעתו של עו"ד מלכה אשר צורפה לתצהיר הנתבעים, ניתן ללמוד כי הייתה אפשרות לפעולות: כגון פעולות לאכיפת צו תשלומים, עיקול נכסים בתיק 07-00241-06-8, הליכי גביה כגון עיקולים והגבלות בתיק 07-00583-06-7, פעולות גביה בתיק 07-00714-09-6, פעולות לפיזור תיק האיחוד ולאחר מכן נקיטה בעיקולים בתיק 10-99838-05-1.

גם אם לדעת הנתבעים הפעולות בתיקי ההוצל"פ לא היו מניבים תוצאות משמעותיות הרי שבהתאם להסכם שכר הטרחה, היו לכל הפחות, צריכים לנסות ולפעול בתיקי ההוצל"פ שהרי בגין שירות זה שילם התובע ע"פ ההסכם. חוות דעת עו"ד מלכה אמנם לא מלמדת על כי בסופו של דבר היו מתקבלים כתוצאה מפעולות אלו, כספים בתיקים, אולם יש בה להעיד כי ניתן היה לפעול באותם תיקים. אין רלוונטיות לכך שהנתבעים לא ראו את חוות הדעת מראש, והיה עליהם כעו"ד סבירים, אשר לקחו על עצמם לטפל בתיקי ההוצל"פ, לנסות ולפעול באותם תיקים במסגרת הליכי הוצל"פ מקובלים כגון: בקשות להטלת עיקולים, הגבלות, פיזור תיקי איחוד לחייבים שאינם עומדים בתשלומים, בקשות להגדלת צו התשלומים וכיוב'.

ממכתביו הרבים של התובע לנתבעים עולה, כי התובע אף ביקש מהנתבעים והפנה את תשומת ליבם במפורש לכך שיש לנסות ולפנות באמצעות עיקול מניה של החייב בבית הקירור "שלג חרמון". כמו כן נדרשו הנתבעים לברר האם ניתן לעקל 2 בתים הרשומים על שם אחד החייבים בועדה לתכנון ובניה וכן לפעול בהליכי תפיסת רכב מסוג "טויוטה קורולה" לבנה שלטענת התובע, היתה שייכת לאותו חייב. לא זו בלבד שהנתבעים לא הצביעו על פעולות באפיקים אלו, הם אף לא הגיבו לבקשת חייב 2 להכריז עליו מוגבל באמצעים כנדרש בהחלטת הרשמת ע' גבריס מיום 30.10.11.

הנתבעים לא המציאו כל אסמכתא על כי נקטו בכל פעולה שהיא במסגרת תיקי ההוצל"פ והנתבע 2 אף הודה בחקירתו באופן מפורש, כי לא בוצעו כל פעולות בתיקי ההוצל"פ, לטענתו לאור סדרי עדיפויות, שכן דובר בתיקי הוצל"פ קטנים. אולם, גם בתיק ההוצל"פ "הגדול", הסתבר כי מלבד בקשה לחקירת יכולת ובקשה, בדיעבד, לפיזור תיק האיחוד (לאחר שלא הוגשה תגובה לבקשה להכרזת החייב שם כמוגבל באמצעים), לא נקטו הנתבעים בכל פעולה שהיא.

וראה בעמ' 17 שורות 3-9 לפרוטוקול:

"ש.תאשר לי כל לא הגשתם בקשה למתן צווי עיקול בתיק ההוצל"פ, לא נקטתם בהליכי הוצל"פ במסגרת הטיפול שלכם.