אבו עאסי נ' הר עומר חברה לפיתוח ובניין ואח'

מבוא

בתביעה שלפניי מתבקש בית המשפט להצהיר על ביטול עסקת מכר מקרקעין באזור יהודה ושומרון (להלן: "עסקת המכר"), שהצדדים לה הם התובע (המוכר) והנתבעת 1 (הקונה), שהייתה באותה עת חברה בהקמה, בשל מה שנטען להיות הפרות חוזה יסודיות המצדיקות את ביטולה.

רקע עובדתי

1. התובע הוא בעל זכויות במקרקעין, הידועים כגוש 2 חלקות 1134, 1135, 1136 ו – 1137, המצויים באזור אריאל שבשומרון, בסמוך ליישוב פדואל ובאדמות הכפר אלדיק (להלן: "המקרקעין").

2. הזכויות במקרקעין הועברו לתובע בירושה מאביו, מר מקאיד אבו עאסי, אשר קיבל את הזכויות בהם מכוח עסקת חליפין מיום 18.6.2012 שבוצעה עם מר חמזה עבד אלהאדי סלימאן, תושב ונצואלה (להלן: "חמזה"). בהתאם לעסקת החליפין, העביר חמזה את הזכויות במקרקעין לאביו של התובע, ובתמורה העביר אביו של התובע לחמזה מקרקעין בסוריה [המסמך שכותרתו "עסקת חליפין", צורף לנספח ב' ל-ת/1] (להלן: "עסקת החליפין"). התובע הוא היורש של אביו ואין חולק כי ירש כדין את הזכויות במקרקעין.

3. מאחר שהבעלות במקרקעין רשומה בספרי מס רכוש על שם חמזה (אישור משרד התאום והקישור האזרחי, צורף כחלק מנספח א' ל-ת/1), קיבל התובע ייפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, המסמיך אותו לחתום בשם חמזה על כל מסמך שיידרש ולפעול במקרקעין לפי שיקול דעתו, והכל כמפורט בייפוי הכח הנוטריוני (להלן: "ייפוי הכח המקורי", צורף כנספח ה' ל-נ/2).

4. התובע, בתיווכו של מר יהושע (שוקי) לוין (להלן: "לוין"), ניהל משא ומתן למכירת המקרקעין עם הנתבעים 5-4, מר קובי לוי ומר חגי אוזדובה (להלן גם: "קובי" ו- "חגי", בהתאמה), שהינם בעלי חברות קבלניות לבניה, הן הנתבעות 3-2, אשר התעניינו ברכישת המקרקעין לצורך הקמת שכונת מגורים. משא ומתן זה היה ממושך, בין היתר לאור מורכבות העסקה והסיכונים השונים הכרוכים בה. בגדר אלה נכללה העובדה שהמקרקעין לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם התובע או על שם חמזה (אשר זכויותיו של האחרון נרשמו רק בספרי מס רכוש), וכי על מנת להסדיר את רישום הבעלות נדרשו בין היתר תהליכי מדידה וזיהוי של המקרקעין. כן הובע חששו של התובע, שהוא אזרח ישראלי ובן העדה הדרוזית, מתגובת תושבי כפר אלדיק לכך שהינו מוכר מקרקעין ליהודים. לפיכך הסכימו הצדדים כי הרוכשת של המקרקעין תהיה חברה זרה אשר תתקשר בעסקה.

5. כבר בראשית המשא ומתן, ביום 20.9.2012, שלח קובי לתובע מכתב, הנושא את המילים "מבלי לפגוע בזכויות", ואשר כותרתו "הצעת מחיר לרכישת קרקע צמודת פדואל". במכתב פורטה הצעת מחיר לצורכי משא ומתן לרכישת המקרקעין, לפיה התובעים יישאו בעלויות מימון הביניים עד לרישום המגרש והעברתו לבעלותם. עוד הובהר במכתב, כי "הצעתנו זו מותנית בקבלת אישור עו"ד שלנו, שכן כרגע מדובר בהצעה מסחרית בלבד... הצעתנו זו בתוקף ל- 60 יום בלבד. עם אישוריכם להצעתנו יוכנו הסכמים משפטיים מתאימים ורק בחתימתם יתחייבו הצדדים למילוי תנאיהם ותנאי הצעה זו" [מכתב זה צורף כנספח ו' ל-נ/2; ויכונה להלן: "המכתב מיום 20.9.2012"].

6. ואמנם בהמשך לכך, הוסכם בין הצדדים כי הנתבעים ישלמו לתובע סכום בסך 200,000 ₪ כסיוע במימון המדידות וההכנות הנדרשות לקידום העסקה ורישום המקרקעין. בהתאם להסכמות הצדדים, אם וככל שלא ייחתם הסכם, יוחזר הסכום כהלוואה בתוך 60 ימים, ולשם כך מסר התובע שיקים לביטחון [ראו, הסכמים מיום 14.1.2013, 17.2.2013 ו- 11.3.2013 וכן מסמך התחייבות מיום 19.5.2013, אשר צורפו כנספחים ז' – ט' ו- כב' – כג' ל-נ/2].

מכח הסכמה זו שילמו הנתבעים לתובע סך של 200,000 ₪ בחמישה תשלומים במועדים שונים וקודם להתקשרות הצדדים בהסכמים מחייבים [נספח כג' ל-נ/2; סכום זה יכונה להלן גם: "המקדמה")].