אבו עאבד נ' מדינת ישראל

החלטה

1. זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית כפי שהוחלט עליו ביום 11.5.14.

2.המבקש נפסל מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה בת 60 יום, וזאת לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, בה נפצע ונפגע ילד בן כשנה וחצי.

בהתאם לאמור בבקשה, נהג המבקש את רכבו לכוון חניית ביתו אשר נמצאת בירידה חדה ודרס את אחיינו בן השנה וחצי.

3.המבקש טוען כי אינו אשם בתאונה וכי לאחר בדיקה מקצועית התברר כי לא היה שדה ראיה כלל וכי התאונה היתה בלתי נמנעת. עוד הפנה ב"כ המבקש לעברו התעבורתי של המבקש שאינו מכביד, וכן לעובדה כי המבקש עובד בחברה חקלאית ורישיון הנהיגה נחוץ לו לעבודתו ופסילה מהחזקת רישיון הנהיגה תגרום לנזקים כלכליים רבים לחברה.

בעת הדיון בבקשה הוסיף ב"כ המבקש כי לא ניתן היה להבחין בילד כבן שנה וחצי, שכן הירידה לכוון החניה הינה ירידה חדה.

ב"כ המבקש הגיש לבית המשפט צילום של מקום תחילת הנסיעה והחניה.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה לדו"ח הבוחן אשר קבע כי המבקש נהג בחוסר זהירות. עוד טענה ב"כ המשיבה כי שדה הראיה במקום אכן מוגבל ולפיכך התנהגות המבקש כאשר ביקש מבנו בן התשע שישגיח על ילד בן שנה וחצי, ובמיוחד כאשר הוא מודע לכך כי ישנה בעייתיות רבה בשדה הראיה, הינה התנהגות בחוסר זהירות.

יתרה מכך, הנפגע בתאונה נפגע באופן קשה והיה מאושפז בטיפול נמרץ.

אחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

חקירת התאונה הסתיימה וממסקנות הבוחן עולה כי המבקש הוא זה שגרם בחוסר זהירות, על פי מסקנת הבוחן, לתאונה, כאשר מדובר למעשה במעבר צר יחיד לתוך חצר הבית לחניה, המבקש הבחין בשני הולכי הרגל וביקש מבנו בן ה-9 להשגיח על הנפגע בן השנה וחצי, בשעה שהוא עושה את דרכו לכוון החניה כאמור.

בהתאם למסקנת הבוחן נוכח העובדה כי למעשה לא קיים שדה ראיה (שדה ראיה "מת"), הרי שהמבקש אינו יכול לוודא כי הילדים נשארים במקומם, ועל אחת כמה וכמה כאשר המבקש מודע היטב למצב הדרך בכניסה לחניית ביתו.

5.ב"כ המבקש הגיש כאמור לעיוני צילומי הכניסה לבית וצילום המקום ממנו החל המבקש את נסיעתו לכוון חניית הבית.

אני סבורה כי התנהגות המבקש עולה כדי רשלנות ואיננה מתמצת בחוסר זהירות בלבד.

מצילומי המקום ניתן להבחין כי אכן לא קיים כלל שדה ראיה מכוון תחילת הנסיעה לעבר הירידה לחניית בית, עובדה זו איננה הופכת את התאונה לבלתי נמנעת כטענת ב"כ המבקש.

נהפוך הוא, מדובר בדרך המובילה לחניית ביתו של המבקש. אף בצילומים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש נראים ילדים בכל המקומות הרלוונטיים לדרך אותה עשה המבקש על מנת להגיע לחניית ביתו.

המבקש מכיר את המקום בו ארעה התאונה, יודע היטב כי שדה הראיה חסום, מודע לעובדה כי ילדים מצויים באיזור זה, ועל כן היה עליו להקפיד הקפדה יתרה וחמורה בעת שהוא עושה דרכו לחניית ביתו .

6.הנסיבות עליהן אין מחלוקת אף מחמירות את מצב הדברים האמור כאשר המבקש ביקש מבנו בן התשע להשגיח מפני תאונה ולהתריע מפני התוצאה שארעה בסופו של יום, על ילד בן שנה וחצי.

מבלי לדון ולהכנס כעת לשאלה בדבר יכולותיו של ילד בן תשע והאחריות הנדרשת ממנו במעשה זה, ברי כי היה על המבקש לנקוט באמצעי זהירות אחרים לחלוטין, ובוודאי לא להעזר בבנו בן התשע לצורך האמור.

(כך לדוגמה, יכול היה וצריך היה המבקש להעזר במכוון שהינו אדם מבוגר, או אף ביותר מאדם אחד, ולוודא כי הדרך המובילה לחניה פנויה לחלוטין, ובוודאי מילדים שמעצם גילם וטבעם אינם נוטים להשאר במקומם כאשר מתבקשים לעשות זאת על ידי ילדים אחרים, כדוגמת בנו בן התשע של המבקש).