אבו סבתיאן ואח' נ' משרד הפנים

פסק דין

1.העותרים מבקשים להורות למשיב להמשיך בהליך המדורג להסדרת מעמדה של העותרת 1 מכוח נישואיה לאזרח ישראלי, העותר 2, לקבלת אזרחות בתום ההליך.

העותרת 1 הינה אזרחית ירדן שנכנסה לישראל ביום 28.8.06, באשרה כדין.

העותר 2 היה נשוי לזהרה אבו סביתאן, נולדו לו ממנה 7 ילדים, התגרש ממנה ביום 5.12.05 בבית הדין השרעי, לאחר הגירושין הכיר את העותרת 1, והם נישאו. בית הדין השרעי אישר את נישואיהם ביום 11.12.05.

העותר 2 פנה אל המשיב בבקשה לאיחוד משפחות וקבלת היתר כניסה לישראל לעותרת 1, המשיב העניק לעותרת 2 ביום 20.8.06 אשרת כניסה, ומאז היא שוהה בארץ כדין.

לעותרים נולדו 3 ילדים והעותרת, נכון ליום הגשת העתירה, הינה בהריון מתקדם.

ביום 5.5.11 זומנו העותרים למשיב, נשאלו שאלות כלליות, ובעקבות אותה פגישה החליט המשיבה לקבוע כי העותר 2 מנהל חיים משותפים עם זהרה אבו סביאתן, וכי הקשר בין העותרים אינו קשר ייחודי, וכן שעל העותרת 1 לעזוב את הארץ עד ליום 1.6.12 (נספחים ד' וה' לעתירה).

2.לטענת העותרים, ההחלטה לקתה בחוסר תום לב בכך שלא הוצגו לפני העותרים המידע המצוי ברשותם, על מנת לאפשר להם להפריך את המידע, ולא נערכה על ידי המשיב כל בדיקה. העותרים גרים לבד עם ילדיהם , גרושתו לא זומנה לבירור, ולא היה כל בסיס לקביעת המשיב כי העותר 1 מקיים חיים פוליגאמיים עם העותרת 1 ועם גרושתו.

ההחלטה האמורה פוגעת שלא כדין בזכות יסוד של העותרים לחיות חיי משפחה.

3.בכתב התשובה טען המשיב:

א.למשיב הגיעה רשימת נוסעים של עולי הרכב למכה, ע"י העמותה לענייני עולי הרגל המוסלמיים בישראל מיום 10.2.10 ממנה עלה כי העותר נסע עם גרושתו למכה מיום 14.7.09 עד 28.7.09, והם הוגדרו ברשימת הנוסעים על ידי העמותה כבעל ואישה.

בתאריך 3.10.10 הגיעו העותרים ללשכת המשיב לשם הארכת אשרת העותרת 2, ובמהלך הבדיקה שנעשתה באותה פגישה התברר כי ב-14.7.09 יצא העותר לחו"ל עם גרושתו דרך מעבר אלנבי וחזרו ביום 29.7.09 (צורפה תרשומת פנימית ומסמכים שצורפו על ידי העותרים – נספח א').

בעקבות אותו מידע זומנו גרושתו של העותר 1 לשמיעת גרסתה ליום 8.11.10 ופעם נוספת ליום 8.12.10, אך נמנעה מלהתייצב לפגישות (נספח ב').

במצב זה זומנו העותרים למשיב ליום 29.3.11 והם נשאלו בדבר אותם חשדות אך הם הכחישו כל קשר עם האישה הראשונה (נספח ג').

לאור זאת הוחלט על הפסקת ההליך המדורג והעותרים זומנו לשימוע טרם הפסקת ההליך (נספח ד').

בתאריך 16.5.11 נשלח מכתב של המשיב הדוחה את בקשת המשיב לאיחוד משפחות (נספח ה').

ב.למשיב שיקול דעת רחב בהענקת רישיונות ישיבה, לרבות התאזרחות עקב נישואין לבן זוג ישראלי, כאשר ההליך המדורג נועד, בין היתר, לבחון את טיב הקשר כאשר חיים משותפים עם שתי נשים שולל זכאות למעמד, גם ביחס לביגמיה דה-פקטו.

בקשר לכך ניתן לקבל החלטה לפי מבחן הראיה המנהלית, כי רשות מנהלית סבירה היתה סומכת ידיה עליה.

ג. המשיב הפעיל את סמכותו באופן ראוי וסביר ואין מקום להתערב בהחלטתו.

ד.בשימוע שנערך, אמר העותר 1 כי גרושתו גרה לבד, כאשר יש קיר מפריד ביניהם והם לא מדברים ולא מסתכלים זה על זו.