אבו סביה נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה למתן ארכה להגשת בקשה להשפט בגין ארבעה דוחות שמספריהם: 1413203256 (להלן "הדוח הראשון"), 1424118543 (להלן "הדוח השני"), 1424101994 (להלן "הדוח השלישי") ו – 1424033569 (להלן "הדוח הרביעי"), שנרשמו בין השנים 2001 – 2004.

טיעוני הצדדים

עפ"י הנטען בבקשה מיום 23.6.11, המבקשת לא קיבלה לידיה את הודעות הקנס ועל כן העבירות, מושא הדוחות הנ"ל התיישנו. לחלופין, אם יקבע כי הדוחות הנ"ל לא התיישנו, טוענת המבקשת כי מאחר שלא נשלחו לה הודעות קנס, יש להתיר לה להגיש בקשות להשפט באיחור. המבקשת לא צרפה לבקשתה את הודעות הקנס, אלא אך העתק צילומי של פנייתה מיום 8.11.09 למטה הארצי בבקשה לביטול הדוחות.

המבקשת קשרה את בקשתה להטלת עיקול בגין אי תשלום הדוחות הנ"ל וביום 23.6.11 ניתנה החלטתי, כי לענין סוגית העיקול, אין לבימ"ש זה סמכות עניינית ועל כן, המבקשת להפנות את בקשתה לסמכות המשפטית המתאימה.

התביעה הגישה את תגובתה ביום 27.7.11. לטענתה, על אף שהמבקשת אינה בעלת רישיון נהיגה, היא היתה בעלת כלי רכב שונים במועדי קבלת הדוחות ומכוח בעלותה עליהם נשלחו לה הדוחות הנ"ל.

לעניין הדוח הראשון, התביעה לא מצאה תעוד כלשהו, כי הדוח נרשם לחובתה של המבקשת והמבקשת לא צרפה את הודעת הקנס.

לענין שלושת הדוחות האחרים, טוענת התביעה כי נשלחו למבקשת לכתובתה הרשומה, שלא שונתה משנת 1978, הודעות הקנס בתוך שנה ובציון מועדי המשלוח לכל דוח ודוח. לפיכך, הדוחות לא התיישנו ואף חלפו המועדים הקבועים בחוק, להגשת בקשה להשפט. לאור האמור לעיל, המבקשת פנתה בשיהוי רב בבקשה למתן ארכה להגשת בקשה להשפט ללא הסבר לשיהוי זה ועל כן יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

לענין הדוח הראשון, התביעה לא מצאה כל תעוד כי הדוח נרשם לחובתה של המבקשת, ועל כן אם יש בידיה של המבקשת מסמך המעיד על כך, תגיש בקשה נפרדת עבור דוח זה.

לגבי שלושת הדוחות האחרים, הודעות הקנס נשלחו למבקשת לכתובתה הרשומה תוך פחות משנה, ועל כן, בהתאם לחוק, הדוחות לא התיישנו. בהודעות הקנס שנשלחו למבקשת נרשם כי באפשרותה לפנות לתביעה תוך 30 יום, ואולם המבקשת שלחה לראשונה בקשה להשפט בשיהוי של מספר שנים רב, ללא הסבר סביר לשיהוי זה. המבקשת אף הגישה בקשה זו כשנה ושמונה חודשים לאחר הגשת בקשת הביטול למטה הארצי, מבלי שערכה כל ברור מה עלה בגורל בקשתה במשך תקופה ארוכה זו.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה למתן ארכה להגשת בקשה להשפט בגין הדוח השני, הדוח השלישי והדוח הרביעי.

לפיכך, לעניין דוחות אלה, אני דוחה את הבקשה.

בשולי הדברים יאמר, כי ראוי היה שדבר בעלותה של המבקשת בכלי הרכב הללו, בתקופות הרלוונטיות לדוחות מושא הבקשה, יצויין מפורשות בבקשתה.

כאמור לעיל, לעניין הדוח הראשון, אם יוגשו בקשה ואסמכתאות, הבקשה תדון לגופה.

ניתנה היום, ד' אב תשע"א, 04 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.