אבו נ' כרים

פסק דין

1.ענייננו בתאונת דרכים מיום 21.6.11, כשאין מחלוקת כי רכבו של הנתבע פגע ברכב התובעת מאחור. המחלוקת היא בעניין הנזק, כשהתובעת טוענת כי הנזק ברכבה הוערך ע"י השמאי בסך 15,941 ₪, בעוד שהנתבע טוען כי הפגיעה הייתה נגיעה קלה בלבד, וכי לא נגרם לרכב התובעת נזק כלשהו.

2.היום התקיים דיון בו נשמעה עדותה של התובעת, דברי השמאי מטעמה, וכן עדויותיהם של הנתבע ואימו. לתיק הגישה התובעת תמונות הנזק ברכבה שצולמו יום לאחר האירוע, חשבונית תיקון של הרכב ממנה עולה כי הרכב הוכנס לתיקון יום לאחר התאונה והוצא מהמוסך ביום 28.6.11.

3.השאמי מסר כי הוא בדק את רכב התובעת במוסך יום לאחר התאונה. התובעת העידה כי המדובר היה במכה חזקה מאוד, כי מעוצמת המכה יצאו אנשים מבניינים סמוכים כדי לראות מה קרה, כי פקחי העירייה שהיו בקרבת המקום אף מיהרו למקום התאונה, כי בתה שישבה ברכב נחבלה לכן הוזמן אמבולנס ומשטרה למקום, והבת מטופלת עד היום. המדובר ברכב חדש שהיה מספר חודשים בודדים על הכביש.

4.הנתבע חזר על דבריו כי הייתה נגיעה קלה ולא נגרם נזק לרכב. הוא מאשר כי הוא יחד עם אימו נסעו לבית החולים וביקרו את התובעת ובתה תוך כדי אשפוזם בבית החולים.

5.מכל הנתונים דלעיל הגעתי למסקנה כי יש לאמץ את גרסת התובעת לפיה המדובר במכה רצינית שגרמו לרכבה נזק כבד, ולא בנגיעה קלה כפי שמנסה הנתבע לטעון. מעיון בדו"ח השמאי עולה כי תאריך בדיקת הרכב ע"י השמאי היה ביום 22.6.11, יום לאחר התאונה. כך גם עולה מחשבונית התיקון לפיה הוכנס הרכב לתיקון ביום 22.6.11 והוצא מהמוסך ביום 28.6.11. מכל אלו הגעתי למסקנה כי כל הנזקים המופיעים בתמונות שצולמו יום לאחר האירוע, וכן בדו"ח השמאי נגרמו בתאונה הנדונה.

6.אומנם רכב התובעת היה מעורב בתאונה נוספת, אך זה היה מספר חודשים לאחר התאונה הנדונה, ולאחר שהתובעת תיקנה את רכבה.

7.התובעת כאמור צרפה לכתב התביעה דו"ח שמאי וחשבונית תיקון ע"ס 15,941 ₪, דו"ח על ירידת ערך שנגרמה לרכבה בסך 5,650 ₪ וכן חשבון וחשבונית על תשלום שכ"ט שמאי בסך 1,600 ₪, כך שנזקיה המוכחים של התובעת עמדו על סך 23,191 ₪.

8.לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 23,191 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.6.11 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ב, 08 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.